תוכן

ג) הנה כפי החלוקה הראשונה, והיא שנאמר, שלא נתחבר עם מ"ה רק אור הפנימי דב"ן בלבד, נמשך לנו עתה ספק באור מ"ה, אם יש בו אור מקיף ואור פנימי, או לאו. לפי שאפשר שנאמר, שכיון שלא בא רק אור פנימי דב"ן בלבד, ונעשה אור מקיף אל אור מ"ה, לפי שלעולם אור ב"ן, גדול הוא מאד מאור מ"ה בבחי' אחת כנז"ל, ואור מקיף גדול מן הפנימי כנודע, ולכן הפנימי דב"ן, נעשה מקיף אל מ"ה, ואין צורך אל מ"ה שיהיה לו אור מקיף אחר מעצמו, ונמצא כי שם ב"ן נעשה מקיף, ושם מ"ה נעשה פנימי, והם ב' אורות בלבד. ועל ד"ז נמשך ג"כ ספק בבחי' הכלים, והוא, כי כבר נתבאר, שהע"י לוקח לעצמו ג' ראשונות מחכמה דב"ן, והנה מוכרח הוא, שכפי האורות שלוקח מהם, כן יהיה מספר הכלים שלוקח מהם. והוא, כי הנה ע"י כלול מי"ס, וממה שלוקח מכתר דב"ן, אינו מספיק לכולו, ולחו"ב שבו הוא צריך ליקח כלים לצורך הגדלתו, כנודע כי עיקר התיקון, הוא היות הכלי נגדל, ונעשה פרצוף שלם, כי אז יוכל לקבל האור שבתוכו. והנה הספק הנז' שיש בענין הכלים שלוקח מאו"א הוא, אם לוקח בחי' אחור שלהם, או הפנים שלהם, או שתיהם, אחור וגם פנים. וכפי הספק הנז', שאין בו רק אור אחד מקיף דב"ן, ואור א' פנימי דמ"ה, אינו צריך כלי כ"כ גדול, ויספיק לו כשיקח האחור של הכלים דאו"א. ואמנם האורות של או"א, לא לקחם ע"י. ואף על פי שכתבנו למעלה, כי נתברר לנו, שלקח ג' ראשונות דאבא, וד' ראשונות דאימא, אינו מוכרח שיהיו בראשו דע"י, ואפשר שיהיו בגופו.