תוכן

ב) הנה נודע אצלינו, שאין שום בחי' אור בעולם, שלא יהיה כלול משתי בחי', והם: או"מ, ואו"פ. ונמצא כי בהוי"ה דמ"ה, או דב"ן, מוכרח הוא שיהיה בכל אחד מהם, או"מ ואו"פ. והנה בי' ספירות דהוי"ה דב"ן, ודאי הוא ופשוט אצלינו, שיש בהם א"מ ואו"פ, ונשאר אצלינו בספק, בי' ספירות דמ"ה החדש, אם כשנאצל יצא כלול באו"מ ובאו"פ, או אם יצא באו"פ בלבד, ולא יצא עמו בחינת או"מ שבו. וספק זה תלוי, בענין ספק אחר שיש לנו בהוי"ה דב"ן, והוא, כי אפשר לומר, שכשחזר ועלה הוי"ה דב"ן למעלה, בעת תקון המלכים, כנז"ל בדרושים שקדמו, אפשר לומר, שאו"מ שלו שהוא יותר גדול הערך מאוה"פ כנודע, ולכן נשאר למעלה דבק בשרשו ובמחצבו, שהוא בחי' י' שרשים של עולם הנקודים שעומדים מתקשרים למעלה, בספירת המלכות דעולם העקודים, כנז"ל בדרושים שקדמו. ומה שנתחבר עם הוי"ה דמ"ה בעולם האצילות, בעת תקון המלכים, לא ירד להתחבר עמו, אלא בחי' אוה"פ דב"ן, כי הוא הצריך להתחבר עמו, ולהתקן ע"י. אבל אוה"מ דב"ן, לא הוצרך להתחבר עם מ"ה להתקן ע"י, כי אור גדול הוא, ונשאר קשור בשורשו כנז"ל. או אפשר שנאמר, כי שניהם או"מ ואו"פ דב"ן, הוצרכו ליתקן ע"י שם מ"ה, ושניהם נתחברו יחד עמו. והרי הם ב' חלוקות, ובכל חלוקה מהם, יש ספקות רבות. והנה בחלוקה הראשונה, יש שני ספיקות. ובחלוקה השנית, יש ג' ספיקות, ונציע ביאורם.