תוכן

כג) גם סוד אחד יש בענין הה' זו תתאה, שנתלבשה בחוטם, הנעשה ציור ד"י. והוא, כי במקום זה נרמז, כמאמר רז"ל למה נקרא שמו שד"י, שאמר לעולמו די. והענין הוא. כי היסוד של בינה, הוא הנקרא שדי כנודע, והנה היסוד של ה' תתאה שנתלבשה בחוטם שהוא ז"א, נתפשט עד מקום החזה שבז"א בלבד. ואז אמר ד"י, ולא נתפשט יותר. ולכן הוא ציור ד"י. עוד יש טעם אחר, למה ה' זו היא בציור ד"י, והוא, במה שנודע, כי פרצוף לאה יצאה באחור ז"א, כנגד הנצח הוד יסוד של התבונה, המתפשטת תוך ז"א, ואין לאה מתפשטת, רק עד כנגד החזה של ז"א באחורים, וגם על לאה זו רמזו, באמרם שאמר לעולמו די, ולא נתפשטה יותר, כי גם היא נקראת עולם כנודע, ולה נאמר די, על ידי יסוד התבונה, שגם הוא נפסק שם, ולא נתפשט יותר.