תוכן

ב) דע, כי כמו שיש לאה ורחל למטה, כך יש בינה ותבונה למעלה. אבל יש הפרש בהם, והוא, כי למעלה או"א כחדא נפקין, וא"כ מוכרח הוא, שחכמה ובינה העליונים, יהיו שוים בקומתם מלמעלה למטה. ואמנם התבונה, היא יוצאת ממקום החזה של הבינה, ומתפשט עד שיעור סיום רגלי הבינה, ע"ד שנתבאר ברחל, כי גם היא יוצאה מן החזה דז"א, ומתפשטת עד שיעור סיום רגליו, משא"כ בלאה ורחל, כי הנה לאה וז"א אינם שוים בקומתם, אמנם לאה קצרה מאד, ושעור התפשטות קומתה, הוא עד מקום החזה של ז"א בלבד, ושם מסתיימים רגליה, ואינה כמו בינה העליונה ששעור קומתה מתפשטת בכל אורך קומת אבא עד סיום רגליו. ובסוף סיום רגלי לאה, מתחיל ראש רחל, ממקום החזה של ז"א, ומתפשטת עד סיום רגלי ז"א. ונמצא, כי בערך רחל עם ז"א, היא התבונה עם הבינה.