תוכן

יח) ודע, כי באמצע גופו דא"א, יש מסך אחד, הנקרא חד פרסא, המבדיל לרחבו אל גופא. והפרסא הזו, מבדלת בין סיום רגלי או"א, הנכללים מד' פרצופים הנז"ל, ובין התחלת זו"ן. ועל ד"ז הוא בכל הפרצופין, כי בכל פרצוף יש חד פרסא, מבדלת באמצע גופו לרחבו. והנה הפרסא הזו, אינה ממש שטוחה ביושר ברוחב הגוף, והנה קצתה אשר נדבקת בדופני הגוף בצד פנים, היא המתחלת ממש בסיום מקום החזה. וכשנשטחת ומתפשטת לצד אחורי הגוף, היא נמוכה, כנגד מקום הטבור. וזו היא הנקראת יותרת הכבד, קרומא דמפסיק במציעו מעוי דב"נ, כנזכר בפרשת בראשית, בפסוק יהי רקיע בתוך המים, והענין הוא, כי הנה או"א עומדים זה בימין א"א, וזה בשמאלו. ופניהם פונים זה לזה, פנים בפנים , אבא באימא. והנה בהיותם דבוקים פב"פ, הנה מקום הבטן והכרס של שניהם, מתחברים יחד זב"ז, כי הוא רחב ובולט, ומקום זה הוא בצד פניו של א"א, ושם הוא מקום הקרום המפסיק באמצע א"א כנזכר, המתחיל מסיום החזה, ושם הוא סיום הכרס של או"א. ואמנם כשמתפשט הקרום יותר לצדדים, שם מקום ירכין דאו"א, שאינם דבוקים אלו באלו, ואלו הם ארוכים, ומתפשטים יותר למטה ממקום הכרס שלהם, ולכן נשפל הקרום שם כלפי מטה, ויורד עד מקום הטבור דאריך באחור, כי עד שם סיום קומת רגלי או"א וישראל סבא ותבונה כנז"ל, ואין כח עוד בקולמוס לפרט הדבר יותר.