תוכן

י) ודע, כי כל אות מאלו ד' אותיות הוי"ה שבה, גם היא מתחלקת לי' בחי'. ואלו הד' אותיות, הם סוד אותם הארבע אותיות של ההוי"ה, שנתבאר בס"ה ריש פרשת ואתה תצוה, בסוד אותם הסמכין שיש לכל אות ואות, ועי"ש היטב. ואותה ההוי"ה שביארו שם, היא ענין זאת ההוי"ה עצמה, אשר בנוקבא דז"א דאצילות בלי ניקוד. ואלו הי' סמכין שיש בכל אות מאלו הד', הם מתלבשים תוך הלבוש שלו, הכולל י"ס כנזכר, אשר גם הוא מתלבש, בכל עולם מג' עולמות: בריאה, יצירה, עשיה. אמנם דע, כי אע"פ שאמרנו, ג' אותיות הו"ה הנזכר הם נר"נ, הנה אין זה אלא בבחי' נוקבא דז"א עצמה דאצילות, אבל בבחי' ג' עולמות בריאה יצירה עשיה, כבר נתבאר כי אותם הג' לבושים שלה, הכוללים שלשים ספירות, הם המתלבשים תוך ג' עולמות הנז', ונעשה בחי' נשמה להם, והנשמה הזו, היא לבדה בחינת אלהות, כי אינו נקרא אלהות, רק בחי' עולם האצילות בלבד, בין האורות ובין הכלים, אבל מבחי' הרוח של הג' עולמות ואילך, אינם בסוד בחינת אלהות, כי משם ואילך נקרא עלמא דפרודא, בסוד ומשם יפרד. באופן, כי חלקי הנשמה אשר בבריאה יצירה עשיה, הנעשים מבחי' הלבושים של האצילות כנזכר, הנה הם בחי' אלהות. אבל חלקי הרוחין והנפשין והמלבושים שהם הכלים והגוף, אשר בבריאה יצירה עשיה, הנה כלם הם בחי' עולם הפירוד, ואינם בחי' אלהות עצמו.