תוכן

ט) הכלל העולה, כי הי' נקודות שיצאו בתחלה, אינם רק ה' נקודות לבד, אשר מהם נעשו אח"כ ה' פרצופים. והנה הנקודה הראשונה והשנית והשלישית, יצאו כל אחת ואחת מהם, כלולה מי' חלקים, הראוים להיות בה. ועוד שהיו נקשרים ומחוברים יחד, וכל הי' נקראו בשם נקודה אחת לבד, לסבה הנז'. ונקודה ד', לא יצא כלולים בה, רק ו' חלקיה לבד, ועוד שיצאו נפרדים זמ"ז, ולסבה זו נקראו ו' נקודות עם שאינם רק ו' חלקי הנקודה. ונקודה החמישית, לא יצא ממנה כ"א החלק העשירי לבד, ולחלק זה אנו קוראים בשם נקודה אחת חמישית. והנה הו' חלקים שיצאו מן הנקודה דז"א, הם השש קצוות שלו, הנקראים חג"ת נה"י שלו, ושלשה ראשונות שלו, שהם הנקראים כחב"ד שלו, שהם המוחין שלו, לא יצאו. אבל החלק העשירי שיצא מן הנקודה דנוקבא דז"א, היא הכתר שבה, וט' תחתונות שבה לא יצאו.