תוכן

ז) גם צריך שתדע, בענין הדעת הפנימי של נוקבא דז"א בחול, שהוא הוי"ה דב"ן דההי"ן כנז"ל, הנה יש בו בחי' נקוד, אלא שכפי היום, כך משתנה נקודו ר"ל: כי ביום הא' של ז' ימי השבוע, יונק באופן א' ואז תהיה נקודו כפי יניקתו. והנה נקודו ביום הא' שבימי השבוע, הוא כזה: יוֹד הֶה וָי הֶה. והטעם הוא, לפי שביום זה, החכמה שבה הנקרא יו"ד, יונק מצד הת"ת, הנקרא חולם. והבינה שבה הנקרא ה"ה, יונק מצד החסד, הנקרא סגול. והת"ת שבה הנקרא ו"ו, יונק מצד הכתר, הנקרא קמץ. והמלכות שבה, יונק מצד החסד, הנקרא סגו"ל. ושמור כלל זה, לכל בחי' הנקודים, שבכל השמות שבעולם. וענין השנויים שבהם, מה עניינם, כי כפי מקום יניקתם, אז כך משתנה נקודם, וזכור אל תשכח.