תוכן

ו) והנה הדעת החצון של אימא, הוא: שם אהי"ה במלוי אלפין, העולה בגימטריא קמ"ג, כזה: אל"ף ה"א יו"ד ה"א. והפנימי, הוא: אהי"ה במלוי יודי"ן, כזה: אל"ף ה"י יו"ד ה"י, בגי' קס"א. והדעת החצון של אבא, הוא החצון של ז"א שבשבת, והוא הוי"ה דס"ג. והפנימי של אבא, הוא הפנימי של ז"א שבשבת, והוא הוי"ה דע"ב דיודי"ן. וזהו סוד, מה שמו ומה שם בנו כי תדע, כי האב והבן שמותם שוים, כי כח הבן מכח האב הוא. וכבר נתבאר בדרוש שקדם לזה, כי בכל ספירה וספירה, יש ג' לבושים, הנקרא גוף וכלים, ועוד יש בתוכם בחי' האור הרוחני, אשר מתלבש בתוכם בסוד נר"ן, ונשמה לנשמה, והם ד' אותיות ההוי"ה, שבתוך כל ספירה וספירה, ואותם שבז"א, הם ט' הויות, בט' ספירותיו, והם מתחלפות כפי נקודיהם, הוי"ה בקמ"ץ בכתר, ובפתח בחכמה וכו' כנודע, ובדרוש שקדם נתבאר כ"ז, וע"ש. ונמצא כי אלו הבחי' שביארנו פה בענין הדעת, אינו אלא בבחי' הלבושים הנק' כלים.