תוכן
ב) ובזה תבין מה שנזכר במקומות רבים בספר הזוהר, כד סליק ברעותא למברי עלמא וכו', והענין הוא, כי ע"י אור היוצא מן המצח, הנקרא מצח הרצון, רעותא עילאה, אז נברא העולם.
והנה אור זה שיצא מן המצח, נתפשט משם ולמטה, ועיקר מציאותו היה עומד מן הטבור דא"ק ולמטה. עד קרוב לסיום רגליו, כנזכר במקום מעמד ומושב התפשטות עולם הנקודים כנזכר. גם נתבאר, כי בתחלה נתקן עתיק יומין, ואח"כ א"א וכו'.
