תוכן

ה) ונחזור לענין, כי ז"ס פסוק ואחרי עורי נקפו זאת וגו'. (איוב י"ט) כי הנה העור, הוא נכח פני האדם המסתכל בו. ואותם האורות הנוקפים ומכים בעור כנזכר, הם עומדים בפנים תוך הגוף, מאחורי העור. בבחי' האדם המסתכל בפני העור, יקרא מה שבתוך העור, אחורי העור. ואמר, כי האורות העומדים אחורי עורי, נקפו והכו הכאה זו בעור לצאת לחוץ כנז"ל. וע"י היותם מתגלים בבשרי בחוץ, ע"י הכאת האורות בבשר גוף האדם לעבור מחוץ לעור, אז אוכל להיותי רואה את הנשמה, הנקראת אלוה כנזכר אצלינו, במאמר הסבא דמשפטים (דף צ"ו ע"ב) כי הנשמה באה משם אלוה. ואלו לא היתה הנשמה משלחת אורותיה מחוץ בשרי ועורי, היתה נעלמת היא וכחותיה ואותיותיה ממני. אבל עתה, ומבשרי אחזה אלוה, (שם) שהם אורות הנשמה כנזכר, לראות הטובים (הרעים) הם פעולותיה אם לאו.