תוכן

א) בענין חכמת הכרת הפרצוף. אמר הכתוב (איוב י"ט) ואחר עורי נקפו זאת, ומבשרי אחזה אלוה. כאן נרמז ענין הכרת הפרצוף, וזה ביאורו: דע, כי אין לך שום גוף או נפש או רוח או נשמה, שלא נבראת ע"י כ"ב אותיות התורה, וכנודע למי שנתעסק בספר יצירה. והנה כל בחי' מאלו הארבעה הנז', יש בהם כ"ב אותיות בהם עצמם. והנה ארבעה בחי' אלו, מתלבשות זו בתוך זו. ואח"כ בחי' העור של הגוף מכסה על כולם, וחופה על כולם. כדוגמת הרקיע החופה על כל מה שלמעלה מן הרקיע, כנזכר בזוהר (יתרו דף ע"ו ע"א) בפרשת ואתה תחזה וכו'. והנה כל נשמה, יש לה קליפה אחת המלבשת אותה, בחטאו של אדה"ר שערב טוב ברע, כנז' אצלנו בש"ח שער הגלגול בדרוש חבוט הקבר. ואמנם הצדיק ע"י התורה והמצות, מזכך את נפשו, ומפריד מעליו הקליפה ההיא. ועי"כ יש כח בנר"ן שלו, להאיר ולבקוע האור שלהם, במסך העור החופה כנזכר. ושם מראות כחותיהם ופעולותיהם. וכ"ב אותיותיהם מחוץ לעור, ככוכבייא ברקיע, בכל אבר ואבר, ובפרט במצח האדם.