תוכן

א) בתחלה אודיעך דרך קיצור, כי כל בחי׳ מ״נ שנבררו מן הז' מלכים, ועולין עד הנוקבא עליונה, אינם ראוין להצטייר לעשות מהם בחי׳ וולד עד פעם ב'. וביאור הענין, הוא כך, כי הנה נתבאר אצלינו, כי מ"ן דאו"א, הם זו״ן, שהם הבנים הראשונים שלהם. גם נתבאר אצלינו, כי כל תפלותינו וכוונתינו הם, לברר ולהעלות הניצוצין של ז׳ מלכים שמתו, שהם רפ״ח ניצוצין, וע״י תפלתינו, אנו מעלין הנצוצין האלו, עד יסוד נוקבא דז״א, בבחי׳ מ״נ, ונמתקין ונתקנים שם. כי יורדין מ"ד במקום ההוא, שעלו מ״נ, ומב׳ בחי׳ אלו, נעשה צורת הולד.