תוכן

ב) וא"ת, והרי הכל גלוי לפני המאציל, והיה לו מתחלה להאצילם בבחי' פרצופים, ולא בבחי' נקודות. והתשובה היא, כי כוונת המאציל העליון היתה, להיות הבחירה נתונה ביד התחתונים, להיטב או להרע, להיות להם שכר טוב, או עונש, בעמלם. והנה שרש הטוב, בא מן האור הגדול, אשר בתוך המאנין העליונים. ושרש הרע והקליפות, באים מן המאנין תבירין כנז"ל. ואם מתחלה נאצלו בבחי' פרצופין מתוקנים, הכל היה טוב לבדו בלי רע כלום, ולא היתה, לא בחירה, ולא שכר ועונש. אבל עתה שנבראו טו"ר בעולם, יש שכר טוב לצדיקים, אשר ע"י מעשיהם הטובים מעלים נצוצי הקדושה הטובה, מתוך הרע והקליפה כנז"ל. ויש עונש אל הרשע, אשר ע"י מעשיו, מפיל ומוריד נצוצי האור אל הקליפה. ובכן הקליפה עצמה, היא הרצועה להכות את הרשע ההוא, בסוד ותמוגגנו ביד עונינו. ועוד טעם ב', והוא, כי עתה בהיותם בבחי' נקודה קטנה קודם התקון, נמצאת נקודת המלכות עומדת, במקום שהוא עומד רישא דא"א אחר התקון, בבחי' פרצוף מתפשט וכיון שקדם בחינה זו אז, נמצא כי עתה אחר התקון, יש כח במעשה התחתונים, להחזיר להעלות את המלכות למעלה, במקום שהיתה אז בתחלה קודם התקון.