תוכן

א) דע, כי בזוהר חיי שרה אמר גבי ההוא גברא דאתא למשאל מן רשב"י ע"ה ענין התפלות, וא"ל, כי בתפלת שחרית, הוי ימינו תחבקני. ובתפלת המנחה, הוי שמאלו תחת לראשי. ובתפלת ערבית אתייהיבת אתתא בין דרועי מלכא. וביאור הענין הוא, כי בתפלת שחרית, הוא זווג יעקב ברחל. אבל אין זווג ללאה. אבל יש שם בחינת ימינו תחבקני, הוא בחינת החסד המעורר האהבה. ואח"כ בתפלת המנחה, אז לאה אתמר בה שמאלו תחת לראשי. ובתפלת ערבית, אז אתייהיבת לאה בין ב' דרועין דמלכא, ואז ז"א מזדווג ממש עם לאה. וז"ס פסוק ויהי בבקר והנה היא לאה.