תוכן

יא) וקודם זה יורדין בתחלה מ"ד עלאין, לצורך האדם הזה, שעשה נפילת אפים, ואותו האור מתעבר בנפשו, אשר נכנסת שם, ומתחדשת נפשו שם, ומתתקנת בתכלית השלימות. וז"ס מ"ש בזוהר ויקהל ר' ע"ב, שהאדם העושה נ"א בכוונה, נוטל חלק ברכתו בתחלת כל הברכות, יען כי הוא גרם כל הטוב הזה, ויהבין ליה שלם מן רקיע, שהוא בחינת היסוד, הנקרא שלום. והרי נתבאר היטב דרוש המ"ן, ואופן בירורם ותיקונם, ומקום עמידתם בתחילה.