תוכן

יג) כלל הדברים הוא, בכל האורות הנזכרים, כי לעולם חשקו ותאותו של התחתון, הוא לעלות אל האור העליון, כאשר עומד האור העליון במקומו. המשל בזה: כאשר הוא מטי ביסוד, והאור ירד במקומו, אז הוי לא מטי במלכות, כי האור שבו מסתלק אל היסוד, לקבל ממנו הארה. וזה ענין נוהג בכלם, חוץ מן אור החסד עם הבינה, שהוא להפך, כי כשמטי האור בבינה, אין כח בחסד לקבל משם, כי יש הפרש גדול ביניהם, כיתרון ערך אם עם הבנים, והוי גם מטי בחסד. וכאשר לא מטי האור בבינה, כבר יש כח בחסד לעלות בבינה, ועולה שם, לפי שיש מרחק גדול רחוק שתי מדרגות גמורות, כי אור בינה עלה עד הכתר כנזכר לעיל, ולזה צריך גם הוא לעלות עד כלי הבינה, ואז הוי ג"כ לא מטי בחסד. ואין זמן שיהיו נמצאים יחד אור בינה ואור חסד בכלי הבינה, זולתי באותו רגע קטן, אשר אור בינה מטי ונכנס בבינה, ואז עדיין אור החסד שם, ונמצא עמו יחד ברגע ההוא, ותכף יורד אור החסד למטה למקומו, כי אין בו כח לקבל האור הגדול כנזכר. ועם מה שהקדמנו בכלל זה, יתבאר לך היטב ההקדמה הנודעת, כי י' ספירות יש בהם ב' מדרגות, והם: ג' ראשונות, שהם חשובות כאחת. ושבעה תחתונות, מדרגה אחרת.