תוכן

ג) והנה אחר שכלי החכמה הפכה פניה למעלה, ונסתלק האור ממנה, אז חוזרת להפוך פניה למטה, ונותנת שאר האורות בכלי של הבינה, ואז הוי מטי בבינה, כי א"א לשום נתינת אורות זה לזה, אם לא בהיותם פנים בפנים. ואמנם כלי הבינה אינה הופכת פניה כלפי מטה לכלי החסד להאיר בו בלבד על דרך הנז' לעיל, לפי שאין כח בכלי החסד, לקבל האור פנים בפנים, לפי שיש כאן אורות ז' התחתונות, ועוד אור עצמה של הבינה שהוא גדול מכלם יחד, ולכן נשארת כלי הבינה אחור באחור עם כלי החסד. אבל כלי הבינה, יש בה יכולת להיות פנים בפנים עם כלי החכמה כנז' לקבל האור שלה, לפי שחכמה ובינה שוים הם כנודע, ואם הוא מפני שיש ג"כ שם ז' אורות תחתונים, אין זה נקרא תוספת אור, כי כלם בטלות ואינם נחשבות אצל אור הבינה מאומה, כי היא גדולה מכלם יחד, ונודע כי או"א כחדא שריין, מה שאין כן הבינה עם ז' תחתונות, שהם בנים שלה, וטפילים אליה.