תוכן

יא) והענין הוא, כי בתחילה בהיותו במעי אמו, לא היה כ"א ג' כלילן בג', דהיינו ו' זעירא שבתוך ה' ראשונה, ונקבה שלו היתה רמוזה בו בסוד פסיעה לבר, בסוד רגל הו', כמבואר אצלינו, פרשת בלק דר"ג ע"ב. והנה בהיות הנוקבא שם, הנה כל אחד כלולה מן הז"ת, שהם הו"ק, והמלכות היא ז' בסופם כנזכר. אבל לפי שאינם רק ג', לכן הם ג"פ ז', והם גימטריא כ"א אזכרות. ולפי ששם היו במעי אימא, והיו מעולים שם יותר, והיו בתכלית הדקות, בבחינת מוחין, להיותם תוך אימא, ולכן נרמזו בבחינת אזכרות והויות. וענין היותם ד' פרשיות, הוא אחר שנולדו ויצאו לחוץ, ונתפשטו אל ו"ק שלימים, ואז המלכות היתה ז' להם, ואז נוקבא אין בה רק ב' מוחין בלבד כנודע, ולוקחת אותם מן הו"ק. והד' הנשארים מן הו', הם נשארים אל ז"א עצמו, וכנגדם הם ד' פרשיות, כנגד שם הויה, כי שם אהיה אינו נרמז אלא בבחינת העיבור כנזכר.