תוכן

ה) ובזה נבא אל ביאור הכתוב, אל ה' ויאר לנו כו', פי': כי הנה עתה ביום אסרו חג, עולם העשיה הוא למעלה ביצירה הנקרא אל הויה כנזכר. והנה אל הויה במילואם, הם בגימ' יא"ר, כזה: אלף למד, הוא קפ"ה. יהו"ה הוא כ"ו, והם כמנין יאר. ונמצא, כי אל יהו"ה, הוא עצמו כשמתמלא נעשה כמנין יא"ר. וזהו אל יהו"ה ויאר לנו, ר"ל: כי מן אל יהו"ה שנעשה יאר, אנו מתפללין, שימשיך אותה הארה לנו, וזהו ויאר לנו. וביאר, כי ענין ההארה הזו שאנו רוצים להמשיך, הוא, לפי שעתה הוא יום אסרו חג, אשר פירושה הוא, מלשון עשו איסור לחג, וקשר, שלא תסתלק קדושת החג לגמרי, אמנם נתקשר בקדושת החג, כדי שתשאיר לנו קצת הארה מן החג, ביום זה של אסרו חג. וזמש"ה ויאר לנו אסרו חג כו'.