תוכן

טו) והנה צריך לתת טעם, למה נתפשטו, וטעם למה לא נתפשטו יותר עד מקום נו"ה. והטעם הוא, לפי שטרם שנתפשט הכתר למטה כנזכר, נמצא שהיו או"א דבוקים זה בזה, וקרובים זה בזה, ומאירים זה בזה, עם היותם עומדים שניהם אחור באחור, אבל כשנתפשט הכתר ביניהם, הפסיק בין שניהם, ואז בהכרח שנחלש הארת או"א, ולכן לא היה בהם כח להתפשט עד נו"ה כנזכר. ואמנם אף על פי שבבחי' היות כתר מפסיק ביניהם, נמשך ביניהם חסרון הארה כנזכר, עם כ"ז, בבחי' אחרת הנה הם עתה מקבלים הארה מן הכתר המתפשט ביניהם, ולכן להיות בהם ב' בחי' אלו הפכיות, לכן היה בהם בחי' כח התפשטות למטה דרך קוים כנזכר, אך לא התפשטות שלם.