תוכן

מב) והנה לפי שאדה״ר ממקום כפרתו שהוא מזבח נברא לכן תמיד היה העולם בסוד שבת, שהוא בריאה. לזה כוונו רז״ל, באדם בשעה שפגע לקין, אמר מזמור שיר ליום השבת, שהוא בריאה. אך אחר שחטא, נתהווה ביומין דחול, מה שתחלה ע״י זווג זה דזו״נ, אשר היה למעלה בחיק דאו״א דבריאה, ובהיכלא, לכן היה ז״א בסוד נשמה שהיא בינה, ומלכות בסוד רוח, שהוא ז"א. אך אחר שחטא, ירדו כל העולמות ממקום קדושתן, לכן היצירה נתלבש בעשייה, ואין אמא מקבלת רק ע״י עשייה, מיצירה בהתלבשות העשייה, וכן בריאה נתלבש ביצירה, והנוקבא בבריאה, וז״א בנוקבא.