תוכן

ב) והנה כל אלו האותיות הנזכרים, אין גלויים אלא במצח האדם. וטעם הדבר הוא, לפי שנודע שטעמים ונקודות ואותיות, הם בגי' ראשונות, ובחי' האותיות הם בבינה. ולכן אין יכולת בגלוי אותיות, אלא עם הבינה, ששם הוא מציאות האותיות, כנזכר בתיקונים (שם). ולכן אין הבינה מגלה האותיות, רק במקומה ובחלקה, שהוא מצח האדם. וא"ל טעם אחר, כי במצח שם הוא כח גלוי הדינים למעלה בז"א כנזכר באדרא. ולכן אינם מתגלים אלא במצח. גם יש סימנים אחרים להכיר, במי שיש לו נפש דאצילות, ורוח דאצילות, ונשמה דאצילות, ונשמה דנשמה דאצילות, ולא הגיד לי.