תוכן

פו) ונמצא בזה, כי בחי' היסוד דז"א מהיכן נתהווה, דבשלמא שאר בחי' יש בהם התפשטות סוד הבינה לתוכו, ומכחה נעשו בו התגדלות, אמנם היסוד שבו מהיכן נעשה, כי לא הגיע התפשטות יסוד אימא עד מקומו, כנזכר לעיל כי אימא עד הוד אתפשטת, ולא עד היסוד. אמנם הענין הוא, כמו שנבאר לקמן, כי או"א נתהווה בהם בחי' נה"י שבהם, ע"י כפיפת ראש דאריך, כן ע"י הכפיפה נתהוה היסוד דז"א. אלא שיש הפרש, כי שם שהיו חסרים שלשה בחי', הוצרך לכפוף ממזל השמיני עד הי"ג, בד' תיקונים, שיש בין שני מזלות אלו. אך פה שאין צריך להמציא רק בחי' היסוד בלבד, לא הוצרך לכפוף רק המזל הי"ג לבדו, שגם הוא היסוד של הדיקנא, כמבואר במקומו, והיה הוא נחית בשיקולא עד טיבורא דלביה, והוא עד רישא ממש כנזכר לעיל. ואז בהגיע עד שם, וזה מחמת כפיפת ראש א"א, אז מתרבה השפע הרב במוחין דז"א, מאור המזל ההוא בעצמו, ולא באמצעות או"א כשאר המוחין הנזכר לעיל, רק מהמזל עצמו נמשך אור גדול בראשו, ומכח אור זה ניתוסף בז"א ונתהווה בחי' היסוד שבו בולט, ולא שוקע כמו של הנקבה כנזכר לעיל. והיה כפיפת הראש של א"א ע"י ההוא מזלא, כנרמז בזוהר בפרשת נשא דף קל"ב, נחית בדיקנא וכו'.