תוכן

נ) ואמנם העלאת מ"ן, הם הנקרא עיבור ב' וע"י העלאה הזאת נמשכים להם מוחין כמו שנבאר, ולכן צריך שנבאר תחלה ענין מ"ן מה ענינם, הנה נודע, כי תמיד הבנים צריכין לעלות מ"ן אל אביהם ואמם בסוד התעוררות תחתון, והנה הצדיקים מעלים בנשמותיהם מ"ן אל המלכות, כי הם בניה. והטעם, כי סתם נשמה הוא מהבריאה, והנה נשמות עולם הבריאה, הם בני המלכות דאצילות. ולכן בחי' נשמות הצדיקים הבאות מהבריאה, הם המעלין מ"ן אל המלכות דאצילות. ואמנם זו"ן שהם בני או"א, מעלין מ"ן אליהם, ז"א לאבא, ונוקבא לאימא כנודע. וכמו שהנשמות הצדיקים מעלין מ"ן בכל לילה בעת השינה אל המלכות, ושם מחדש אותם, בסוד חדשים לבקרים. וביאור ענין חידוש הזה הוא, שמאיר בהם בחי' המוחין שבהם. הנק' נשמות האדם. כן הזעיר בעלותו בסוד מ"ן, מתחדש ג"כ ע"י או"א, וחידוש זה הוא לקיחת אלו המוחין דגדלות. וזה ידעת ענין עיבור זה הב' דז"א, איך נמצא באדם התחתון, כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם, כי נשמות האדם היושבת במוח שלו, עולה בכל לילה בסוד מ"ן, ומתעברת בו במלכות עיבור גמור, ומחדש לו נשמתו היושבת במוח שלו. כן הענין בז"א ג"כ.