תוכן

ג) ופ"א שמעתי ממנו ז"ל, כי ג"ר דעשיה, עולות במלכות דיצירה, והיא נשארת שם עמהם, בסוד הצבי, שעורו מתרחב בחיים, ומחזיק את בשרו כנ"ל, ועד"ז בכל עולם. וכפ"ז נמצא, כי בקב"ש כל המלכיות, הם אב"א. ואחר בין השמשות, שכבר הוא ליל שבת גמורה, אז המלכות שבכל עולם, חוזרת פב"פ עם ז"א שבאותו עולם. אמנם עדיין היא בבחינת נקודה קטנה תחת היסוד, ועומדת עמו פב"פ. וזה נעשה מעצמו, שלא על ידינו, אלא מכח קדושת שבת עצמה, שכבר הוא ליל שבת. ואח"כ ע"י תפילותינו בליל שבת, נגדלת, ונעשית פרצוף כמ"ש בע"ה.