תוכן

טז) גם דע, כי במ"ש קודם חצות לילה, אסור להתאבל ולבכות על החורבן, שלא כאותם שנוהגים היפך מזה, לומר קינות אחר תפלת ערבית במ"ש, ונותנים טעם לדבריהם, מפני שאז נחרב ב"ה בעת מ"ש כנודע. אבל דע לך, כי הוא אסור, לפי שקדושת שבת נמשכת כל הלילה ההיא, כמ"ש למטה בע"ה. וראיה לזה ענין סעודה ד', וכמ"ש ענינה בע"ה. ואפילו בבחינת תוספת נשמה, יש המשך קדושה בליל זה, כמ"ש בע"ה. ולא עוד, אלא שאפילו אחר חצות לילה של מ"ש, לא היה מורי ז"ל מרבה בבכיה על החורבן, יותר משאר לילות, אף על פי שנחרב הבית בליל מ"ש כנזכר, אלא היה בוכה ומתאבל כבשאר הלילות.