תוכן

ב) וטרם שנבאר ענין קבלת שבת, נבאר לך הקדמה אחת, אשר בארנוה למטה בסוף ענין קב"ש בשדה, טרם ענין תפילת ערבית שבבית הכנסת, ויש בזה דרושים נפרדים וע"ש היטב. וזה ענין הקדמה הנז'. הנה ביום שבת, הוא בחינת עלית ז"א, וכמ"ש בע"ה. ובליל שבת, אז הוא זמן עלית נוקבא דז"א דאצילות שעולה בז"א, היא, וג' עולמות בי"ע אשר תחתיה, אשר כולם נקראים עלמא דנוקבא כנודע. אבל ז"א דאצילות, ומכ"ש שאר הפרצופים הגבוהים ממנו, אין להם שום עליה כלל בליל שבת, אבל יש להם הארה יתירה במקומם עצמם, משא"כ ביום השבת, כי אז עיקר העליה, היא אל ז"א, אלא שאגב גררא דיליה, מעלה את נוקבא, עמו. ובכל מקום שנזכר בחינת האיש, אין הנקבה עולה בשם כלל. וז"ס ענין זכור ביום, ושמור בלילה. כי לילה הוא סוד הנקבה, לפי שאז זמן עליתה. והיום הוא בחינת הזכר, שאז עיקר עלייתו.