תוכן

ב) ואמנם האורות האלו של עולם העקודים, להיות כי בהם נגלה התחלת מלאכת הכלים כנז' לעיל, כי אלו היו הכלים הראשונים שנאצלו לעולם, לכן אין עדיין כח בהם להתעכב האורות בתוכם בהתמדה, ולעולם אלו האורות של העקודים, נכנסים ויוצאים, נכנסים ויוצאים תמיד בלי הפסק. ומתנוענעים ממקומם, כדמיון שלהבת הנר, אשר לא ישקוט מהיותו מתנוענע תמיד, כנזכר בס"ה בפרשת פנחס, בפסוק אל דמי לך וכו', בדף רי"ט ע"א. מה שאין כן באורות עולם הנקודים, אשר הכלים שלהם אחר התקון, היו כלים גמורים, ויש כח בהם לעמוד ולסבול האורות שלהם בתוכם תמיד, ולכן אחר שנכנסו האורות בתוכם אחר התיקון, אינם צריכים להיות בבחינת מטי ולא מטי, אלא תמיד הם מושרשים וקבועים בתוכם. ולמטה נבאר ענין התמדת בחי' זו הנקראת מטי ולא מטי, באורות העקודים, אף אחר חזרתם שנית וע"ש.