https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער הכוונות / דרוש א' בענין מזמור יענך
אות יב
תוכן
יב) והנה היא עתה בעולם הבריאה, ואח"כ יולדת, וזמן לידתה הוא בקדושת ובא לציון גואל. ומה שיולדת, מתחלקת בג' עולמות בי"ע, ובתחלה ניתן בבריאה, חלק הנוגע לה בשפע, והוולד ההוא הנולד הוא בחי' הנשמה כנזכר, וז"ס קדושת ובא לציון, כי הוא בחינת קדושה נמשכת מלמעלה מן האצילות וקראוה בזוהר פרשת תרומה, בשם תוספות קדושה, שהוא בחי' קדושה הניתנת עתה אל הבריאה. והיא כדוגמת הקדושה שבעולם האצילות, וכדוגמתה יולדת עתה בעולם הבריאה. ואמנם הקדושה הזו, נתקנה בשתי לשונות, לשון הקדש ותרגום. הטעם הוא, כי צריך להמשיך השפע והאורות הנזכר אל עולם הבריאה, בבחי' פנים ובבחי' אחור, ולכן נאמרה בלשון הקדש, כנגד בחי' הפנים. ובלשון תרגום, כנגד בחי' האחוריים. כמבואר אצלינו בענין קריאת הפרשה שמו"ת. כי לשון התרגום, הוא בחי' האחוריים העליונים.