תוכן

ז) עוד יש כוונה א' באופן אחר, והוא, כי הנה כתיב שארה כסתה ועונתה לא יגרע. ובנ"א, הורדנו אל הנקבה בחינת העונה, שהוא הזווג. ועתה באשרי, אנו מורידין לה מלמעלה, בחינת שארה, שהם המזונות. וזה נרמז במלת אשרי, שהוא אותיות שארה. וכמו שלענין העונה, נרמזו ג"פ ב"ן, כן לענין המזונות, הוזכרו ג"פ אשרי, והם: אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו, אשרי יושבי ביתך. וזהו הטעם שתקנו לומר ב' פסוקים של אשרי יושבי ביתך, ואשרי העם שככה לו. אעפ"י שאינן מכלל מזמור תהלה לדוד ארוממך אלקי כו', לרמוז ג' אשרי, כנגד המזונות של שלש עולמות. ובמזמור אשרי שאחר ברוך שאמר, נתבאר שם כוונת פסוק פותח את ידיך כו' ע"ש.