תוכן

ג) וד' הציצית יוצאים ממנו, ומקיפין את הנקבה, אשר שם מתחת החזה, ולכן נקרא ציצית, לשון נקבה, ולא ציץ, להורות על שהם מקיפין את הנקבה, והנה לסיבה זו, הצריכו הגאונים להתעטף עטיפת ישמעאלים, ומחזירים ב' הציציות שבצד ימין אל צד שמאל, באופן שיתחברו שם בצד השמאל, מאחוריו כל הד' ציציות, ויהיו תלוים מאחוריו בצד שמאל, במקום התחלת בנין הנקבה מאחורי החזה, גם רבינו סעדיה ז"ל, כתב בפירושו שחיבר בלשון ערבי, בפרשת בא ענין עטיפה זו, וטוב ונכון לעשות כך. ולפחות ישאר מעוטף כך, כדי שיעור הליכת ד' אמות בעת שמתעטף בציצית. ואח"כ יסיר העיטוף מעל צוארו, וכך היה מנהגו של מורי ז"ל. ולכן בהיות האדם שלא בשעת התפילה בשאר היום, אינו חייב בעיטוף ציצית הגדול, רק בציצית קטן די לו. כי אז הז"א בתוך ביתו שהיא אימא עילאה, ועומד בתוכה, כי שם ביתו. אמנם אחר שהגדילו ב' זו"ן, ובא הוא לבהכ"נ שהיא הנוקבא בית כנוסייא לכל, אז מתעטף בטלית גדול.