חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות יג

תוכן

יג) והטעם למה אין אנו מסופקים גם בבחי' הכלים, אם גם בהם היה אופן השני הנזכר לעיל, והוא שהכלי הראשון לבדו, ממנו נעשה רישא דעתיק, כי נתחלקה לג' חלקים, והכלי השני נתחלק לג' אמצעיות, והכלי הג' נתחלק לג' תחתונות. והתשובה היא, כי א"א להיות כלל זה, לפי שכבר נתבאר אצלינו, כי כל בחי' השערות שנאצלו בכל המקום שהם, בין ברישא דא"א, או דז"א ונוקביה, כלם נאצלו לצורך תיקון של הכלים שמתו, כי לא היו יכולים לקבל האורות הגדולים, ובהיות נמשך להם האורות במעברים צרים דרך נקבי צנורות השערות, כבר יכולים לקבל האור ולא ימותו. ועוד, כי גם השערות עצמם כלם, בכ"מ שהם, אינם אלא בבחי' הכלים שמתו, ומהם נעשה השערות, בסוד הן עשו אחי איש שעיר. גם נתבאר אצלינו, כי רישא דאריך הוא בחו"ג דעת"י, והנה נתבאר באדרא, כי גם ברישא דא"א יש שערות, וא"כ א"א שהכלים דחג"ת דעת"י, נעשו מן הכלי הב' העליון הנקרא חכמה שירד כאן, ונתחלק לג' כלים אמצעיים, כי הרי ג' הכלים הראשונים לא מתו כנזכר לעיל, וא"כ איך יצאו כנגדם מבחוץ שערות ברישא דא"א, וא"כ מוכרח הוא שכל ג' הכלים הראשונים שלא מתו, מהם נעשה רישא דעת"י. וכל הז' כלים התחתונים דעתיק, נעשו מן בירורי המלכים, שהם הז' כלים שמתו, ונתבררו, כנזכר לעיל, ולכן יצאו שערות בראש א"א, עם היותם בחו"ג דעתיק.