תוכן

ב) ודע, כי בהסתכלות הזה יש בו חצון ופנימי, כי הנה יש בבחי' הכלי, איברים פנימים וחצונים. וגם בהסתכלות העין, יש בו חיצון ופנימי, כללות כל הי"ס. ולפי שזה אור היוצא מן העין, אינו הבל ממש, כמו מן האזן והחוטם והפה, ואין בו זולתי הסתכלות דק מאד, לכן אין בו כח רק לעשות כלים בלבד, ואמנם ההסתכלות הזה, הוא יותר גדול במעלה משאר ג' ההבלים האחרים. והענין הוא, כי העין והאזן והחוטם והפה, שמהם ראיה שמיעה ריח דבור, הם הם בחי' ד' אותיות ההוי"ה כסדרם, והם הם בחי': נשמה לנשמה, ונשמה, ורוח, ונפש. והם הם בחי': חו"ב, ות"ת, ומלכות. ונמצא כי הסתכלות העין, היא הראיה, הנמשכת מן חכמה, שהיא י' של הוי"ה, ונקראת נשמה לנשמה. והוא, כי החכמה עליונה, היא מאירה דרך העינים, ויען שאורו גדול, לא נמשך ממנו רק הסתכלות בלבד, כדי שיהיה כח למטה לקבלו.