ב) והנה הגאונים הסתירום במתק לשונם, וקראום עשר צחצחות על כתר עליון, וכיוצא בדברים אלו, ועם היות כי אין קצבה אל העולמות שבמקום הזה, כי הם אלפים ורבבות, עכ״ז נבאר קצת מה שיש בידינו יכולת לבאר במקום הזה דרך קצרה. ובראשונה נתחיל לבאר פרט א׳ אשר הוא כולל ותופס כל מקום החלל הזה, אשר מן פרט זה מתפשטים כל העולמות כולם, ובו נתלים ונאחזים, וממנו הם יוצאים ונתגלים בחוץ, כמ״ש בע״ה, אמנם הפרט הזה הוא נק׳ בשם א״ק לכל הקדומים, אשר הוא קודם לכל הנמצאים, כמ״ש בע״ה, ולרוב מעלות הא״ק, לרוב גודל מעלתו והעלמו, לא שלחו בו יד להתעסק בס״ה כ״א בקצת מקומות מועטים ואף גם זה היה בדרך העלם גדול, ואזכיר קצתם, בתיקונים סוף תיקון י״ט דמ״א ע״ב, וז״ל: א״ל אי הכי, אשתמודע דאית א״ק לכל הקדומים, ואית אדם אחר כו'. גם ריש תיקון ע׳ דקי״ט, וז"ל: אמון מופלא, רקם וצייר ציורא, בהיכליה דא״ק לכל הקדומים, דאית אדם כו', גם בתיקונים הנ״ל דקל״ב, וז״ל אשכחנא ברזא דמתניתין, בסתרא דסתרין טמירא דטמירין דאדם דבריאה, דאיהו קדמון לכל הקדומים.
ב) א״ק לכל הקדומים וכו' והוא הכולל ממש לכל אלפי אלפים וריבוא רבבות העולמות עד אין קצבה שהם למעלה מן עולם האצילות, וה״ס הקו האחד שנמשך מא״ס ב״ה עד לנקודה האמצעית ממש שבהרשימו, כי הוא קודם לכל הנמצאים, והוא ע״ס ראשונות שנאצלו מהא״ס ב״ה כמ״ש לקמן. לאפוקי מהחברים תלמידי האר״י ז״ל שלא הבינו דבריו, וכתבו שיש עולמות למעלה מא״ק הזה. ואל להזיז מהרח״ו ז״ל, שלא זזה ידו מתוך ידו כנודע, וכמו שביארתי זה בפמ"ס בענף א׳ עש״ה.