ב) והנה בחי׳ הי״ס דעגולים כולם יש בהם כל הבחי׳ הנ״ל שהם אורות וכלים; והאור נחלק לאו״פ ואו״מ, והכלי נחלק לחיצוניות ופנימיות, וכן בחי׳ י״ס דיושר בציור האדם יש בו כל הבחי׳ האלו עצמם ג״כ, אמנם החילוק שיש בין העגולים להיושר הוא, כי י״ס דעגולים הם בחי׳ האור הנק׳ נפש, ויש בהם אור פנימי ואו״מ, פנימי וחיצון, שיש לה בחי׳ י״ס של כלים, וכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות, וגם יש י״ס של אורות ולכל אור יש בו או״פ ואו״מ.
ב) אמנם החילוק וכו׳ כי ע"ס דעגולים מקבלים הארת נה״י שנקרא אור הנפש מראש הקו דיושר, כמ״ש לעיל בח״א ענף א׳ דף י״ב, וכייל לן הרב בע״ח שער כ״ח פ"ב, דכל מה שיש בחג״ת יש בנה״י, וא״כ ודאי שהעגולים מקבלים מראש הקו דיושר כל הבחינות דיושר, באורות וכלים וימין שמאל אמצע. וזה אמרו שכל הבחינות דיושר יש בעגולים.
אמנם החילוק הוא שבעגולים הם רק אור הנפש וכו', פי׳, שה״ס אור הנקבה שמקבלת ואינה יכולה להשפיע. ומ״ש בכ״מ שאין קוים אלא ביושר, היינו בבחי׳ הזווג שיוכלו להשפיע, כי קוין יורה בעיקר על קוין דימין ושמאל המזדווגים זב״ז בסוד נוקבא שבגופו דכל פרצוף, וזה אין כלל בעגולים כנ״ל, שאין בהם אלא אור הנקבה בלבד והבן היטב. וכבר ביארתי זה בפמ"א לעיל דף י״ב ד״ה הוא המתפשט ואח״כ מתעגל, ובפמ״ס דף ת״צ ד״ה אמנם, עש״ה.