ב) הנה בארנו, היות ע״ב דיודי״ן בחכמה, וס״ג בבינה, ומ״ה בז״א, וב״ן בנוקבא. אך דע, כי הג״ר שיש בכ״א מאלו יש בהם סוד מ״ב אתוון, פשוט, ומילוי, ומילוי דמילוי, אשר אין בחי׳ אלו בחינת מספר וחשבון וגי׳, רק חשבון אותיות לבד, ואין נקרא חשבון אלא סכום כמה עולה כל אות והבן זה. והנה ד׳ אותיות הפשוטים הם בכתר דאבא, ויו״ד אותיות דע״ב דיודין בחכמה שבו, כי לעולם האותיות במלואן הם בחכמה, והבן זה. וכ״ח אותיות מילוי דמילוי דע״ב דיודין הם בבינה שבו, כנודע כי הבינה נק׳ ג״כ כ״ח מ״ה. ואח״כ בז״ת שבו, גם הוא הוי״ה א׳ לבד במילוי יודין, כולל כל ז״ת בי׳ אותיות.
ב) אך דע כי הג״ר שיש בכל אחד מאלו יש בה סוד מ״ב אתוון פשוט ומילוי ומילוי דמילוי וכו׳ ואח׳׳כ בז״ת שבו גם הוא הויה א׳ לבד במילוי יודין: והיינו כמו שנתבאר בדיבור הקודם דף תתצ"ז ד"ה אמנם. ע״פ שמות הספירות והפרצופין עש״ה. אשר כל פרצוף תחתון ממלא לחסרון שקרה בפרצוף העליון, וג׳ פרצופין הראשונים שהם פרצוף הכתר ופרצוף ע״ב ופרצוף ס״ג עד הטבור דכללות, נחשבים בפ״ע, כי גם פרצוף הס״ג מיוחס למילוי חסרון דכתר עש״ה, וע״כ גם הכינויים דהויות מרומזים בבחי״א בשם מ״ב אותיות: של פשוט, ומילוי, ומילוי דמילוי. אמנם מטבור דכללות הפרצוף ולמטה אין הארת הס״ג יכולה להתפשט שם, כי נפסק על הטבור, כמ״ש הרב בענף ט"ו אות ו׳ ד"ה אמנם. שאור הס״ג שהיה מתפשט מקודם מטבור ולמטה דא״ק שוב לא ירד ונשאר שם מטבור ולמעלה עש״ה. ולפיכך מטבור ולמטה יצא פרצוף מ״ה וב״ן להשלים ולמלאות החסרון דפרצוף הפנימי, באותו מקום שמטבור ולמטה עד סיום רגליו.
וזה אמרו, ואח׳׳כ בז״ת שלו גם הוא הויה א׳ לבד במילוי יודין עכ׳׳ל. כלומר, שהוא אינו נחשב למילוי דמילוי של הס״ג, שהרי הס״ג כבר נשלם ונפסק למעלה מטבור כנ"ל, אלא שנחשב כולו לבחי׳ מילוי של פרצוף הכתר לבד, וע״כ ז״ת דחכמה שה״ס זו״ן דחכמה הממלאים לאותו מקום שמטבור ולמטה דפרצוף הכתר שבחכמה, להיות שפרצופין העליונים שהם הע״ב והס״ג של החכמה כבר נשלמו ונפסקו למעלה מטבור דכללות פרצוף החכמה, לפיכך נבחנים הז״ת האלו להויה שלימה בפ״ע, ולא למילוי דמילוי דס״ג דחכמה. וע״כ יש בהם מילוי דיודין כמו ע״ב דחכמה שממעלה לטבור, דהיינו עשר אותיות לבד, ולא לבחי׳ מילוי דמילוי המילוי, שהוא מילוי של כ״ח אותיות דפרצוף ס״ג, והבן היטב. כי הוא שוה ממש לע״ב דחכמה, כי כמו שע״ב דחכמה ה״ס מילוי הראשון דפרצוף הפנימי שהוא כתר, כן ז״ת דחכמה הם ג״כ מילוי הראשון של פרצוף הפנימי, ואין שום הבדל ביניהם, אלא שע״ב מלביש לפרצוף הכתר מלמעלה לטבור, וז״ת דחכמה מלבישים לפרצוף הכתר למטה מטבור כמבואר. וענין ד' רגלי הכסא והרוכב על הכסא. כבר נתבאר לעיל בפמ״ס ענף ט"ז ע״ש.