ד) וכבר נודע מ״ש בענין לאה ורחל בהיותן עומדין באחורי ז״א, שאז העקביים של לאה נכנסין תוך ראש רחל העומדת תחתיה. וכן הענין בכאן, שעקביים של רגלי הבינה נכנסין תוך ראש תבונה, משא״כ באבא ויש״ס העומד תחתיו.
ד-ה) וכן הענין בכאן שעקביים של רגלי הבינה נכנסין תוך ראש תבונה וכו׳ וזהו מ״ש בגמרא לא נצרכה אלא למקום החתך. וכבר נתבאר בענף הקודם שהמסך דיסוד דעתיק הוא מתלבש באמצע הראש דאו״א בסוד נקבי עינים, ויוצאות ע״ס דראש הא׳ בגו״ע דאו״א מחזה דא״א ולמעלה שנק׳ או״א עילאין ובחי׳ ע״ב דאו״א, ומפה דיסוד ולמטה יוצאות ע״ס דראש הב׳ באח״פ דאו״א שנק׳ ישסו״ת ובחי׳ ס״ג דאו״א, באופן שמסך דעתיק שנתהפך להיות בחי׳ הסת״א לאו״א, חתך והבדיל את עה"ס דראשייהו דאו״א לב׳ חצאים עש״ה.
גם נתבאר שם שבחי׳ הגבורות מעולות יותר מהחסדים להיותם נמשכים ממוחא דאוירא המאיר במו״ס דרך הדיקנא וע״כ המה בעצמותם בחי׳ ג״ר, משא״כ החסדים הנמשכים מגלגלתא המה ממקורם חסרי ג״ר, אלא ע״י הזווג דיסוד עתיק בחזה דא״א יכולים לקבל בחי׳ ג״ר רק ממסך דיסוד דעתיק ולמטה במדרגת ישסו״ת. אבל ממסך דיסוד ולמעלה נשארים חסרי ג״ר משום שהארת נשמה סתומה שם, כמ״ש לעיל בשמועה הב׳. ועפי״ז יש הבחנה גדולה בין אבא עילאה לאמא עילאה, כי אבא עילאה להיותו ממקורו חסר ג"ר כמו הגלגלתא דא״א, כמעט שאינו מקבל שום הארת נשמה להיותו במקום הסתום, אמנם אימא עילאה להיותה ממקורה מסוד הגבורות שיש להם ג״ר, דהיינו ממוחא דאוירא, ע״כ הרי יש לה בחי׳ ג״ר בעצמותה אפילו בהיותה במקום הסתום, והבן זה היטב.
והטעם שהגלגלתא לא קיבלה בחי׳ נשמה מרדל״א, אלא שדעת דרדל״א היה צריך להגלות במוח מיוחד שבין כתרא למו״ס, נתבאר בפמ״א לעיל דף תתכ׳׳ה ד"ה גם משום שהזווג דרדל״א נעשה על מסך דס״ג, שהארת ס״ג אינה מועלת לע״ב, כי מסך דס״ג הוא בחי״ב ומסך דע"ב הוא בחי״ג, עש״ה. ולפי״ז יש לשאול על מ׳׳ש לעיל, שאמא עילאה אע"פ שעומדת במקום הסתום מהארת נשמה, דהיינו בראש הא׳ דאו״א שה״ס ע״ב, מ״מ יש בה בעצמה בחי׳ ג״ר, מטעם היותה ממקורה מבחי׳ גבורה דעתיק המתלבש במו״ס בסוד קו שמאל בחב״ד דאוירא, כמ"ש בפמ"א לעיל ד"ה גם ע"ש. ויש אמנם לשאול, הרי כל שיעור קומה של כל פרצוף תלוי במסך המעלה או״ח, ואם יש באמא עילאה בחי׳ נשמה ממוחא דאוירא, א״כ צריכה להתתקן במסך דס״ג כנ"ל, שמסך דע״ב אינו יכול לקבל הארת נשמה, וכיון שהיא נמצאת בראש הא׳ דאו״א ששם מסך דע״ב, איך יכולה לקבל קומת נשמה.
וזהו שמשמיענו הרב שעקביים דרגלי הבינה נכנסים תוך ראש תבונה: רצונו לומר, אשר בחי׳ מסך דאמא עילאה נמצא באמת למטה מעט מראש הא׳ דהיינו תוך בחי' גלגלתא דראש הב׳, ששם אפשר להגלות מסך דס״ג ולא למעלה מזה. כי כבר ידעתשאנו מבחינים ב׳ בחי׳ בכל מסך, דמה שמשמש ממטה למעלה כלפי העליון הוא נבחן בשם פרסא או בשם רקיע המבדיל, ומה שמשמש להשפיע ממעלה למטה הוא נבחן בשם גלגלתא לפרצוף תחתון, כמ״ש בפמ״א דף תת"י ד"ה וכבר עש"ה. ובזה אנו מחלקים בין עקביים דאבא עילאה לבין עקביים דאמא עילאה, כי עקביים דאבא עילאה היות שממקורו ה״ס ע״ב, כי נמשך מחסד דעתיק שבגלגלתא דא״א, ע״כ עקביים שלו נמצאים בבחי׳ רקיע המבדיל בין ראש הא׳ לראש הב׳, דהיינו בחלק המסך המשמש ממטה למעלה, אמנם עקביים דאמא עילאה היות שממקורה ה״ס ס״ג להיותה נמשכת ממוחא דאוירא, א״כ אין המסך שלה בבחי׳ רקיע המבדיל בין ראש הא׳ לראש הב׳ כי איננה בחי׳ ע״ב גמור אלא ס״ג דע״ב, ולפיכך נבחנת שעקביה עומדות בבחי׳ חלק התחתון שבמסך הנק׳ גלגלתא דתבונה, שה״ס ראש הב׳ וס״ג. באופן שאע״פ שה״ס ראש הא׳ וע׳׳ב, מ״מ כלפי אבא עילאה נבחנת כמו בחי׳ ס״ג דע״ב, ולא ע״ב גמור.
וזה אמרו באות ה' אע"פ שאח״כ נחלקו לב' פרצופין נשאר ביניהם קשר אמיץ וחזק ע׳׳י עקביים הנ״ל וכו': כלומר, שיש ביניהם השתוות ואינם נבדלים לגמרי, להיותם שניהם בחי׳ ס״ג כמבואר, משא״כ אבא עילאה וישראל סבא המה נבדלים לגמרי זה מזה ואין ביניהם שום קשר, כי מסך דאבא עילאה ה״ס מסך דבחי״ג בסוד רקיע המבדיל בין אבא עילאה שבו משמש מסך דבחי״ג, ובין ישראל סבא שבו משמש מסך דבחי״ב, כמבואר. וזה שמדייק ומביא לשון הגמרא, לא נצרכה אלא למקום חתך. דהיינו להראות שכל אריכות עקביים דאמא עילאה העודפים על עקביים דאבא אינם לא פחות ולא יותר מזה השיעור החותך את כללות הראש דאו״א לב׳ ראשים, דהיינו ממש כבחי׳ אותו חלק העליון של המסך שה״ס רקיע המבדיל וכו'. אשר אותו ענין החיתוך אינו במציאות אצל אימא עלאה, אלא העקביים שלה ה״ס חלק התחתון של המסך העומד בבחי׳ גלגלתא דתבונה כמ״ש לעיל והבן היטב.