ב) אמנם שינוי זה יש בא״א יותר מבשאר פרצופים, כי בגלגלתא שלו יש כתר וחכמה, אבל בינה ודעת אין בגלגלתא שלו, ואמנם בינה דא״א הוא סוד הגרון דא״א, ותמן נחית ולא קיימא ברישא. ומכאן תבין איך בינה נק׳ גרון, ונק' כתר, ונק׳ שופר. כי הלא בגרון דא״א נעשה כתר לאו״א.
ב-ג) אמנם שינוי זה יש בא׳׳א יותר מבשאר פרצופק וכו׳ בינה ודעת אין בגלגלתא שלו וכו׳ ג״ר דא״א יתבי דא על דא וכו׳ ואינם בסוד קוין וכו': ועם המתבאר בענף הקודם תבין היטב ענין השינוי הזה שיש בא״א יותר מבכל פרצופי אצילות, והוא להיותו פרצוף ע״ב דה״פ אצילות, וע״כ אין דעת הרדל״א שבמוחא דאוירא שלו מספיק לשלימות נשמתו, כי לנשמה דע״ב הוא צריך המתגלה ע״י זווג על מסך דנה״י דאחור, ע״ד הסתכלות עיינין דנקודים כנ"ל. וכיון שהזווג דרדל״א נעשה רק על מסך נה׳׳י דפנים. נמצא שנתעלה אז, רק הבינה דס״ג אל הזווג ההוא, וא״כ עיקר הנשמה מיוחסת לס״ג ולא לא״א שהוא ע׳׳ב, עש"ה כי אין צורך להכפיל.
והנה כל זה אמור מצד כללות דרדל״א וא״א יחדיו, דהיינו ביחס א״א איך שמתחבר לרדל״א, ואיך ז״ת דרדל״א מתחברים בא״א. אמנם א״א ביחסו עצמו הכללי, דהיינו במה שהוא פרצוף הכתר דה״פ אצילות, נבחן ג״כ אשר הראש שלו נחלק לב׳ מדרגות: גו״ע ואח״פ, כנהוג בכלהו מדרגות דב״ן, כמ"ש לעיל דף תתי"ט ד"ה וכבר ע"ש. ונבחן שאין בראשו אלא כתר וחכמה לבד, ובינה וזו״ן ירדו לגופא, כדברי הרב שהבינה ירדה בגרון, ודעת באחורי חג״ת, ופנים דחג״ת נתלבשו באו״א, ופו״א דנה״י שלו נתלבשו בזו״נ.
וצריך שתדע כאן, שכל שיעור התוספות היוצא ברדל״א, מחויב לצאת כשיעור הגדלות הזה בכלהו ה"פ אצילות, שהרי באמת כל ה״פ אצילות כולם אינם אלא ראש אחד, כמ"ש בפמ"ס דף תשנ"ג ד״ה לשער עתיק. אלא שאנו מבררים כל בחי׳ ובחי׳ בפרטי פרטיות בפני עצמה. ואם נאמר שחכמה דמ״ה שברדל״א הזדווג עם חכמה דב״ן שבו והוריד המסך שהיה בבחי׳ אחרונה דחכמה, והורידה לבחינה אחרונה שבבינה, שמכח זה חזרה הבינה מפרצוף תחתון ונתחברה אליו, ונשלמו גם לב״ן דרדל״א ג׳ כלים, שמרויחה משום זה בחי׳ נשמה כמו מ״ה דרדל״א, כמ״ש לעיל דף תתי״ט ד"ה וכבר.
הנה תדע, שענין הורדת המסך מחכמה לבינה ושיבתה לראש שנתחדש כאן ברדל״א, הוא מוכרח שיתחדש כן גם בא״א, וגם באו״א וגם בזו״נ, משום שהארת הבינה שעלתה לרדל״א בסוד דעת עליון השלימה שם ג׳ כלים, ונזדווגו כתר וחכמה דשם בסוד נשמה ורוח, ימין ושמאל, בקומה שוה, ואור הנפש בכלי חדש דבינה שעלתה אליהם נמצאת שמכרעת ביניהם, כי רק בסיבתה נמשך לשם אור הנשמה כנ"ל דף תתי"ט ד"ה והנה.
והנה הארה זו נמשכת בהכרח, גם ממסך ולמטה כמ״ש בענה״ק, דהיינו לראש דא״א, ואז היה צריך להיות אשר גם החכמה דמ״ה שבראש א״א תהיה מזדווגת עם החכמה דב״ן שבראש א״א, ומוריד גם הוא את המסך שעומד בחכמה דב״ן לבחי׳ אחרונה דבינה דב״ן,ונמצאת הבינה דב״ן חוזרת ועולה לראש א״א ומזווגת את הכתר וחכמה בימין ושמאל בקומה שוה, ע״ד הנ״ל ברדל״א. והדעת תחתון הנמשך לראש דאו״א נותן כח לחכמה דמ״ה שבראשייהו דאו״א להזדווג עם חכמה דב״ן שבהם, שנמצא אז שמוריד המסך מחכמה דב״ן לבחינה אחרונה דבינה דב״ן, ואז גם בינה דראשייהו דאו״א מוחזרת ועולה מגופייהו דאו״א לראשייהו, ואז מזדווגים כו״ח דראשייהו דאו״א בימין ושמאל בקומה שוה באור דנשמה ואור דרוח, כנ״ל ברדל׳׳א, ודעת תחתון יורד לזו״נ, וגורם זווג זה גם בזו״ן ע״ד הנ״ל. והנך רואה איך הזווג דרדל״א משפיע לכל הפרצופין שממנו ולמטה, ומעלה ומחזיר כל הבינות מגוף לראש בסוד תיקון קוין, דהיינו ימין ושמאל והדעת באמצע, כאמור.
אמנם בא״א לא היה כן, כי דעת דרדל״א לא נתן כח אל החכמה דמ״ה שבראשו שתזדווג עם חכמה דב״ן שבו המכונה מו״ס, ולהוריד המסך לבחי׳ אחרונה דבינה שלו, ולהחזיר את הבינה העומדת בגרון אל הראש, באופן שכתר וחכמה יתקנו בתיקון קוין ימין ושמאל, והדעת בקו האמצעי כנ"ל. והטעם הוא כמ״ש לעיל, כי הארה זו של הדעת דרדל״א אינה שייכת לו שה״ס ע׳׳ב, אלא לבחי׳ ס״ג, וע״כ נמצאת הארה זו בבחי׳ ראש בפ״ע שנק׳ אוירא, שהוא עומד למעלה ממו״ס, וקרומא דאוירא מפסיק ביניהם, כי מסך דנה״י דאחור סותם עוד את הקרומא שע״ג מו״ס, שאין דעת דרדל״א יכול לזככו, שאינו מבחינתו כנ"ל, וע״כ אין המסך דח״ס יורד לבחי׳ אחרונה דבינה, וע״כ נשארת הבינה בגרון לבר מרישא, כי המסך של ראש א״א נמצא ממעל לה בבחי׳ אחרונה דמו״ס, שמקבלת ממנה בחי׳ אורות דגופא ממעלה למטה, ונמצאת בינה דא״א איננה יכולה לשוב לראשו כמו ברדל״א, ונמצא חסר מבינה ודעת, כאמור.
אמנם באו״א שהם פרצוף ס״ג דאצילות, אשר בחי׳ נשמה דנה״י דפנים מספקת להם לגמרי, וא״כ בשעה שהארת דעת דרדל״א המאירה באדרא דא״א מגעת אליהם, יכולה החכמה דמ״ה דראשייהו דאו״א להוריד המסך מחכמה דב״ן שבהם, ולהעלות בינה דגופא שלהם אל ראשייהו ואז חוזרים כו״ח בב׳ קוין ימין ושמאל והדעת בקו אמצעי, ונמצא שהרויחו או׳׳א דאצילות ע׳׳י זווג דרדל״א הנזכר, שהבינה שבה לראש, שמשום זה גם דעת שלהם נמצא בראש, שמכריע בין כו״ח דב״ן שלהם, כאמור. ועד״ז גם בזו״נ.
וזה אמרו, אמנם שינוי זה יש בא׳׳א יותר מבשאר פרצופין, כי בגלגלתא שלו יש כתר וחכמה וכו' והיינו כדאמרן, אשר כלפי עצמו מצד שהוא פרצוף כתר וע״ב דאצילות, נבחן אשר אין בראשו אלא כתר וחכמה דב״ן, אמנם אח״פ יצאו לבחי׳ גופא. וזהו שאומר, ואמנם בינה דא״א ה״ס הגרון ותמן נחתת ולא קיימא ברישא. דהיינו כדרך המדרגות דב״ן, שמכח עליית המ״ן לנקבי עיניםיוצאות ע״ס של ראש מעינים ולמעלה, וא״כ אין בראשם דפרצופי ב״ן אלא גלגלתא ועינים לבד. אשר בא״א ה״ס כתרא ומ״ס שה״ס גלגלתא ועינים ביחס הצד ב״ן שבא"א. אמנם אח״פ שלו שהם בינה וזו״נ ירדו לגופא, כאמור.
וזה אמרו, אבל בינה ודעת אין בגלגלתא וכו'. והיינו כדאמרן, שהארת דעת דרדל״א אינה מועילו שיוכל להוריד המסך שבבחי׳ אחרונה דמו״ס שה״ס החכמה, אל בחי׳ אחרונה דבינה שלו, ולהעלותה ממעל למסך דראש כנ"ל. וכיון שהוא חסר בינה, נמצא שאין לו אלא ב׳ כלים, וע״כ אין לו אלא ב׳ אורות נפש רוח. כי משום שחסר לו כלי אמצעי שהוא נעשה רק ע״י עליית הבינה כנ"ל, ע״כ חסר לו ג״כ אור דנשמה, כמ"ש לעיל בפמ"ס בענף ט' ענין ערך ההפכי שבין כלים לאורות ע"ש.
וזה אמרו, נמצא כי ג׳׳ר דא״א יתבי דא על דא: כתר, ותחתיו חכמה, ותחתיו בינה, ואינם בסוד קוין: כתר למעלה, וחו"ב למטה. דהיינו כדאמרן, אשר הבינה דע״ב לא יכלה להתעלות לראש וע״כ נשארה בסוד הגרון דא״א כאמור.
וזה אמרו, ואינם בסוד קוים כתר למעלה וחו׳׳כ לממה מב׳ צדדי הכתר. דהיינו כמ״ש לעיל באו״א, אשר ד״ת הנמשך אליהם מרדל״א דרך מוחא דאוירא ודיקנא דא״א, מספיק להם בשלימות להיותם מבחי׳ ס״ג, מסוד ישסו״ת דנקודים, שכל בנינם ממסך דנה׳׳י דפנים, כנ"ל. וע״כ יפה כחם בזה, שחכמה דמ"ה דאו״א מורידה המסך מחכמה דב״ן דאו״א לבחי׳ אחרונה דבינה, אשר אז עולה גם הבינה דב״ן דאו״א מן הגוף שלהם לראשייהו דאו״א, ואז אותה הבינה שעלתה מגופא נעשת לנוק׳ לחכמה דב״ן, והמסך שירד לבחי׳ אחרונה דבינה נעשה לבחי׳ הדעת דאו״א. ונמצא עתה שהכתר דאו״א למעלה והחכמה עם הבינה שעלתה נמצאים זה בצד זה בקומה שוה, והמסך שירד מתחתיהם אשר עתה נעשה עליו הזווג ומעלה או״ח וכו', נבחן לב׳ בחי׳: לד״ע, וד״ת, שהאו״ח העולה ממסך ולמעלה נבחן לד״ע, והאו״ח היורד מהמסך ולמטה נבחן לד״ת, כנ"ל. וז״ס תיקון קוין האמור בכל מקום, כי הוא נעשה ע״י הורדת המסך מחכמה למתחת הבינה, דע״כ עולה הבינה מגופא לראש בקומה שוה עם החכמה בימין ושמאל, והמסך היורד משמש להם בקו האמצעי, וזכור זה לכל המקומות.
וזה אמרו (בענף ס"ו אות מ') וז״ל: ואמנם הארת עתיק הוא מתגלה בב׳ רישין תתאין דא״א כחדא וכו' כי הנה מציאת אלו הב׳ רישין מתגלין אח״כ באו״א, ואו׳׳א כחדא נפקי וכחדא שריין, לכן גם אלו הב׳ רישין יהיו כחדא וכו' עש״ה. פירוש, דנותן טעם למה חסד דעתיק מתלבש בגלגלתא וגבורה דעתיק מתלבש במו״ס. דכיון דחו״ג דעתיק קומתם שוה כחדא, נמצא א״כ גם גלגלתא ומו״ס שיהיו קומתם שוה, שזה לאיתכן כלל, כי מו״ס הוא ראש הג׳ שהוא למטה מקרומא דאוירא. ומתרץ, דענין התלבשות חו״ג דעתיק בכתרא ומו״ס יחד, נאמר רק בבחי׳ הויה דס״ג, בסוד הדעת דרדל״א המאיר באוירא, ובבחי׳ הס״ג נמצא באמת שמכריע בין כתרא ומו״ס, ומעמידם בקומה שוה בסוד תיקון קוין ע״ד הנ״ל, שבהיותו מוריד המסך לקרומא דאוירא, אז עולה בחי׳ בינה דס״ג מתוך מו״ס בקומה שוה עם הכתרא, אשר אז נבחן הכתרא לקו ימין ולבחי׳ חכמה ומו״ס נבחן לקו שמאל ולבחינת בינה, והקרומא דאוירא שה״ס המסך מזווג אותם כחדא, שז״ס תיקון קוין הנעשה ע״י הורדת המסך כנ״ל. ונמצא אשר בסוד הארת דעת דרדל״א, כלומר בבחי׳ הויה דס״ג, נמצאים באמת כתרא ומו״ס בקומה שוה, והבן זה היטב.
וזה אמרו, כי הנה מציאות אלו הב׳ רישין מתגלין אח״כ באו״א, ואו״א כחדא נפקי וכו': כלומר, דכל ענין הארת רדל״א והתלבשותו בב׳ רישין: כתרא, ומו״ס, האמור כאן, הוא בעיקר רק שימשיך הארה זו לאו״א דאצילות שהם הויה דס״ג, והמה נפקי כחדא. כלומר, עיקר תיקון קוין רק בשבילם הוא, וע״כ נעשה זה בשורשם במוחא דאוירא, אמנם כלפי א״א עצמו שה״ס ע״ב ולא ס״ג כנ"ל, ודאי שאין הארת רדל״א מועילה אצלו להאירו בתיקון קוין, אלא כתרא למעלה ומו״ס למטה, והבן היטב.
וזה אמרו, (באות ד׳) לכן א״א המלביש ומקבל אור דעתיק יומין עצמו לא היה כח אל הבינה וכו', ואמנם בשאר פרצופין וכו' מקבלים אור דעתיק ע״י לבוש א״א, ויש בה יכולת להשיגו ואין צורך לבינה שלהם לירד וכו' עכ״ל. פירוש, כי עתיק הוא סוד פרצוף הפנימי, ונמצא אשר א״א המקבל מעתיק ה״ס פרצוף ע״ב, אשר ע״כ דרך תיקונו כמו ע״ב דנקודים על נה״י דאחור, וכיון שהארת רדל״א הוא רק מנה״י דפנים, ע״כ הבינה שלו איננה יכולה להיות בראש כנ"ל, משא״כ או״א שהם מקבלים אור דעתיק ע״י לבוש א״א, דע״כ הם פרצוף ג׳ שהוא ס״ג, וע״כ ודאי מספיק להם אור דרדל״א להעלות הבינה מגוף לראש כנ״ל. וענין מקיפי הפנים דכתר וחכמה המאירים לי"ג ת״ד, יתבאר בענף הסמוך בע"ה.