ד) והנה בב' בחי׳ אלו אין שער גדל בהם, אמנם כאשר אורם חוזר מתתא לעילא דרך האי קרומא דאוירא דא״א, אשר שם מתלבש ת"ת דע"י, שהוא בחי׳ ו', כנודע. אז ההארות ההם יוצאין על הגלגלתא דא״א, ונעשין נימין ושערות כדמיון צורת ווין, כי השערות יוצאין מבחי׳ נ״ה הנקראים ווי העמודים, והבן זה.
ד) כי השערות יוצאים מבחי׳ נו״ה הנקרא ווי העמודים והבן זה וכו': וצריכים להבין מאד עומק ג׳ הבחי׳ הללו שמביא הרב שהם: החיורתא, ושערות רישא, ושערות דיקנא. ומתחילה נבין מה שמרמז לנו הרב, אשר השערות יוצאות מבחי׳ נו״ה דראש עתיק המתלבשים בראש א״א, ונק׳ ווי העמודים. והענין כמ״ש לעיל בפמ"א ענף כ״א אות ב׳ ד"ה כי שערות עש״ה, וזכרהו לכל ההמשך, גם נתבאר בענה״ק אשר מקורו של התלבשות נה״י דעליון בתחתון הושרש בצמצום ב׳ דא״ק בעת עליית מ״ן לעינים, שיצאו אח״פ מראש דעליון לבחינת חג״ת וגופא, ומתוך שכל תחתון יוצא ממסך דהסת״א דעליון הנק׳ מלכות דראש, שנתעלתה עתה מפה אל מקום נקבי העינים, נמצא משום זה אשר כל תחתון הרויח בחי׳ אח״פ דראש העליון, שמטרם צמצום ב׳ לא היה לו אלא חג״ת דעליון, ועתה הרויח גם אח״פ של ראש דעליון הנחשבים עתה למקום ראש התחתון.
והוא נק׳ התלבשות נה״י דעליון, מטעם שעיקר הכונה כאן הוא בעיקר על סוד המסך שהיה בפה דעליון, אשר ירדה רשימו ממנה לתוך ראשו של התחתון, מטעם הנ״ל, אשר היא נשארת בו כמו גוף זר ואינו מתערב לעולם עם בנינו של התחתון גופיה, משום דכל ההפרש מעליון לתחתון הוא רק בבחי' המסך המזדכך לה׳ בחי׳ כנ״ל בפמ״ס דף ר״ה ד׳׳ה ותבין ע״ש, כי מסך דפרצוף הא׳ ה״ס בחי״ד ומסך דפרצוף ב׳ הנק׳ ע״ב הוא בחי"ג וכו', וע״כ אותו הרשימו דמסך דאח״פ דראש הא׳ שה״ס בחי״ד המתלבש בראש דע״ב שכל בנינו הוא ממסך דבחי״ג, נמצא בו כמו גוף זר שאין לו שום יחס עם בנין הכלים שלו, והבן זה היטב. וכבר ידעת אשר בחי׳ המסך שעליו נעשה הזווג מאור העליון נקרא תמיד בשם נה״י, כמ״ש בענה״ק, וע״כ אנו מכנים ענין אח״פ דעליון המתלבשים בראש התחתון בשם נה״י, כי בו תלויות כל ההבחנות כולם, וזכור זה.
ומכח התלבשות אח״פ דעליון הנז', מסוגל התחתון לעלות למקום העליון ולהלביש אותו, באופן שנחשב כמו העליון עצמו. והוא בעת זווג דגדלות דעליון שאז חוזר ומוריד המסך ממקום עינים למקום הפה כמו שהיה בפרצופי א״ק, כמ״ש בפמ״ס דף תרס״ד ד״ה וטעס, נמצא אז התחתון שעולה ומלביש ממש לאח״פ דעליון, ומתהפך ראש התחתון להיות כבחי׳ ראש העליון ממש, כמ״ש הרב במבו״ש ש״ו ח״ב פ״א כשהתחתון עולה למקוםהעליון מתהפך להיות כמוהו ממש ע״ש. כי מתוך שב׳ חצאי מדרגה דע״ס דראש העליון מתחברים לראש אחד, א״כ גם התחתון המלביש לחצי מדרגה התחתונה נכלל עמה ומתחבר למדרגה אחת עם העליון והבן זה לכל המקומות. אמנם בענין ירידת המסך מעינים ולמטה, יש ג׳ מדרגות: שלפעמים יורד לאודנין, שאז עולה רק חלק האזן מאח״פ הנז׳ ונמשך אחריה התחתון רק בבחי׳ אחת ומשיג בחי׳ נשמה דעליון. ואם יורד יותר למטה, דהיינו עד חוטמא, עולה התחתון בב׳ בחינות ומשיג גם בחי׳ חיה מעליון. ואם יורד המסך למקומו כמו שהיה בפרצופי א״ק דהיינו לפומא, אז עולה התחתון בכל ג׳ הבחי׳ ומשיג בחי׳ יחידה מהעליון, והבן היטב ושמרהו להלן על כל ההמשך וגם לכל המקומות.
אמנם בטרם שנעשה הזווג דגדלות בראש דעליון, שאז נמצאות הרשימות דאח״פ דעליון במקומו של התחתון, א״כ נחשבות בו כמו גוף זר כנ״ל, ואז נחשבות בו כמו דבר מותר, ואז האו״ח העולה מנה״י אלו אינו יכול להתגלות בפנימיות מוחותיו של התחתון להיותו משונה מבנינו עצמו כנ״ל. וע״כ בוקעים ויוצאים למעלה מהגלגלתא מבחוץ בסוד שערות. וז״ס שאמרו בזוהר, אשר השערות הם מותרי מוחא, כלומר, שמוח התחתון אינו סובלם, משום שבחי' מסך דאח״פ דראש הא' הוא יותר עב מבנין כליו דראש הע״ב, כי בנינו הוא מבחי״ג ובנין העליון הוא מבחי״ד. וע״כ הם כדבר מותר בתוך מוחותיו, וע׳׳כ מוציא אותם לחוץ על הגלגלתא, בסוד שערות רישא.
ואע״פ שבעת קטנות המה מותרי מוחא ובחי׳ דינין כלפי התחתון כאמור, עכ״ז כל הגידול והמוחין דתחתון תלוים ביחוד רק בנה׳׳י דעליון אלו שירדו לו כנ״ל, כי בסיבתם שב מעלתו של התחתון להיות כעליון ממש, וע״כ נק׳ נה״י אלו בשם ווי העמודים, בדומה לעמודים אשר כל הבית נשען על הם. וזה אמרו, כי השערות יוצאים מבחי׳ נו"ה הנק׳ ווי העמודים, כלומר מבחי׳ המסך הטמון באח״פ דעליון שירדו למקום ראשו של התחתון, אשר נו״ה אלו המה העמודים אשר התחתון עולה דרך שם עד לקומתו של העליון כמבואר. ותשלום ביאור דברי הרב שבכאן הוא בענף הסמוך, ואין צורך להכפיל הדברים.