ט) והבחי׳ הב׳ כפי הספק הא׳ שסימנו בב״ו, הנה אז האורות דכתרים דחו״ב דב״ן נשארו למטה בגופא דעתיק: בחי׳ פנים, ובחי׳ אחור, ומתחלקים ע״ד הנ״ל: כתר חכמה בחסד דעתק, וכתר בינה בנצח דעתיק, ועתה אינן צריכין להאיר ממטה למעלה, בכלים שלהן אשר עלו ברישא דעתיק, לפי שכבר יש למעלה ב׳ אורות פנימים ומספיק להם, וכיון שכן הוא, יש להם הארה גדולה וכח גדול להאיר בז׳ הכתרים ולקבצם עמהם: ג״ר בחסד דעתיק, וד״ת בנצח דעתיק. והם מאירין ע״ד כתרי חו״ב עצמן אשר שם, והוא כי הג׳ שבחסד מאירין בג׳ אמצעים, והד׳ שבנצח הם מאירין בד״ת.
ט) לפי שכבר יש למעלה ב' אורות פנימיים וכו' להאיר בז׳ הכתרים ולקבצם עמהם ג״ר בחסד וכו': כבר נתבאר זה לעיל בפמ״א דף תשמ״ה ד"ה ועד״ז עש״ה, שבהיות כאן בסימן בב״ו, בז״ת דעתיק, פרצוף שלם: פנים ואחורים דב׳ הכתרים דחו״ב דב״ן, גם אין להם כאן שום ענין להשפיע לכלים שלהם העומדים בג״ר דעתיק, משום שהאור דכתר ב״ן המעולה מהם, מתפשט ומתלבש בסוד או״פ בכלים שלהם העומדים בג״ר, אשר ודאי מספיק להם לגמרי, שהרי אור דכתר ב״ן גדול לאין ערך על אורות דחו״ב, וא״כ אינם צריכים לאורות שלהם העומדים בז״ת דעתיק, ולפיכך נעשו האורות הללו בחי׳ ראש רק בשביל הז״ת, וממילא שיכולים ג״כ לקבץ אליהם ולתקן לבחי׳ ראש דז״ת גם את ז׳ הכתרים, כמ״ש שם עש״ה. אמנם בבחי׳ הא׳, שאין בכלים דכתרים דחו״ב רק מכח״ב דמ״ה, אז ודאי שצריכים לאורות שלהם העומדים בז״ת, משום שאור המ״ה אינו יכול לכלכל כל הבחי׳ שיש בתכונתם של כלים דב״ן וע״כ לאורות מבחי׳ ב״ן המה צריכים, כמ"ש בפמ"א בדף תשמ"ב ד"ה וגם עש״ה.
הג' שבחסד מאירים בג׳ אמצעיים והד׳ שבנצח מאירים לד״ת: כמ״ש לעיל בפמ״א דף תי״ד ד"ה וכל וכמ"ש בדברי הרב בענף כ״ב, אשר ז״ת דגדלות דנקודים יצאו שם בב׳ גופים: א׳ הוא חג״ת שנעשו לגוף והסת״ב לאו״א עי׳ שה״ס חכמה דב״ן. ב׳ הוא, נהי״מ שנעשה לגוף, והסת״ב לישסו״ת שה״ס בינה דב״ן עש״ה ובפמ״א. ולפיכך, כשאנו מבחינים בחינת ראש בז״ת דעתיק, הכלול בספירה העליונה שבז״ת ההם, ע״ד ז׳ היכלות דבריאה, שהיכל החסד כולל ג״ר, יש אמנם להבחין כאן ב׳ בחי׳ ז״ת, דהיינו: גוף דחכמה דב״ן המכונה חג״ת, וגוף דבינה דב״ן המכונה נה״י כנ״ל. אשר משום זה, כשאנו אומרים שהאורות דכתרים דחו״ב דב״ן נעשו ונתקנו בבחי׳ ראש דז״ת, דהיינו בספירה העליונה שבהם, מוכרחים אנו לחלק בין חכמה דב״ן לבינה דב״ן. אשר אור הכתר דחכמה דב״ן מתלבש בספירה העליונה דחג״ת דעתיק, ועמו מתקבצים ג״כ ג׳ הכתרים דחג״ת דב״ן, שנתקנו ג״כ עמו לבחי׳ ראש דחג״ת דעתיק. ואור הכתר דבינה דב״ן מתלבש בספי׳ העליונה דנהי״מ, ועמה מתקבצים ג״כ ד׳ הכתרים דנהי״מ דב״ן שנתקנו ג״כ עמה לבחי׳ ראש דנהי״מ דעתיק.
וזה אמרו, והם מאירים ע״ד כתרי חו"ב עצמן אשר שם. והוא, כי הג' שבחסד מאירים בג' אמצעים, והד' שבנצח הם מאירים לד״ת, עכ״ל. דהיינו כאמור, שנתקנו שם ב׳ ראשים, בדוגמת הסדר המיוחס לב״ן דא״ק, שה״ס הנקודים: שראש החכמה בצירוף ג׳ כתרי חג״ת דב״ן, נתקנו בחסד, וראש הבינה בצירוף ארבע כתרי נהי״מ דב"ן, נתקנו בנצח, כמבואר.