ג) וזה מקומם בהסתלקותם שם, כי אור האחור דכתר דחכמה דב״ן הוא בחסד העתיק, ומשם מאיר אל הג' אמצעית שהם חג״ת שבו. ואור האחור דכתר הבינה דב״ן הוא בנצח העתיק, ומשם מאיר אל ג"ת שהם נה״י שבו.
ג) כי אור האחור דכתר דחכמה דב״ן הוא בחסד דעתיק וכו': וצריך שתזכור כאן המתבאר בענה״ק, אשר חו״ב מתחלקים לפעמים לב׳ פרצופין עליון ותחתון, שהעליון נק׳ או״א עילאין והתחתון נק׳ ישסו״ת, ולפעמים חוזרים ומתחברים שניהם לפרצוף אחד בימין ושמאל, אשר ישסו״ת שהיה בבחי׳ פרצוף נפרד תחתון, חוזר ועולה לקומת או״א עילאין, אלא בשמאל שלו. ונמצאים אז או״א וישסו״ת בימין ושמאל בקומה שוה.
והנה עד״ז ממש יש להבחין ג״כ בג״ר וד״ר דחו״ב דב״ן שנתקנו בפרצוף עתיק. כי ג״ר דחכמה וד״ר דבינה, אפשר שיתקנו שניהם בקומה שוה, אלא בדרך קוין, שג״ר דחכמה יהיו בקו ימין וד״ר דבינה בקו שמאל, ואפשר שיבואו בב׳ פרצופין עליון ותחתון על דרך שיצאו בנקודים, שמתחילה יצאו או״א עילאין במקום ג״ר דנקודים והתפ״ב שלהם יצאו בג׳ מלכי חג״ת, ואח״כ יצאו ישסו״ת בסוד שנתפשטו ג׳ קוי כח״ב למקום חג״ת, ובחי׳ התפ״ב שלהם יצאו בד׳ מלכים נהי״מ, כמ״ש הרב לעיל דף ת״ח עש"ה.
והנה זה תלוי, אם הכלים דבדק חיה שהם חצי מדרגה תחתונה דחו״ב, חוזרים ומתחברים בחצים העליונה שהם אוכל מספרת, או שאינם מתחברים. כי בשעה שאינם מתחברים נבחנים הכלים דאוכל מספרת לבחי׳ או״א עילאין, וכלים דבדק חיה לבחי׳ ישסו״ת, דהיינו לב׳ פרצופין נבדלים זה מזה עליון ותחתון, דע״כ שניהם חסרים, כנ״ל. ובשעה שהורד המסך למקומו, וכלים דבדק חיה חוזרים ומתחברים עם הכלים דאוכל מספרת לפרצוף אחד ג״ר וז״ת, נבחנים אז או״א וישסו״ת לחד פרצוף, אלא בבחי׳ הקוין דימין ושמאל כנ״ל, וכמ"ש בפמ״א לעיל דף תרמ״ו ד״ה ואבא עש״ה.
ובזה תבין שבסימן בד״ד הא׳, ששם נמצאים הפנים דכתרי חו״ב בג״ר דעתיק ואחור דכתרי חו״ב בז״ת דעתיק, ונמצאים הבדק חיה מחוברים עם האוכל מספרת בחד פרצוף ג״ר וז״ת כראוי להיות, א״כ חזרו או״א וישסו״ת לחד פרצוף בדרך קוין, אשר כתר חכמה בקו ימין וכתר בינה בקו שמאל, ועד"ז ג״כ בבדק חיה שבהם שבז״ת דעתיק יהי׳ האחור דכתר חכמה בקו ימין, ואחור דכתר בינה בקו שמאל. אמנם יתר הבחינות דג״ר וד״ר דחו״ב חוץ מהכתרים שבהם, דהיינו חכמה בינה דחכמה, וחכמה בינה חסד דבינה, שהמה עדיין לא נתקנו כאן, משום דכל המ״ן שנתקנו בעתיק אינם מגיעים אלא לבחי׳ כתר לבדו ולא כלל למה שלמטה מכתר, כמ״ש הרב לעיל דף תר״ט כשנתקן עתיק לא נתקן מה שלמטה הימנו כלום ע״ש. ע״כ המה נשארים עדיין פרודות, אשר חכמה ובינה דחכמה דב״ן עומדים בחסד דעתיק ומשם מאירים לכל החג״ת. וחכמה בינה חסד דבינה דב״ן עומדים בנצח דעתיק ומשם מאירים לכלהנהי״מ.
וטעם עמידתם בספירות הללו הוא, כי כל כמה שלא נתקנו הרי נמצאים בבחי׳ ז״ת חסרי ראש וג״ר, דהיינו בבחי׳ אחורים ולא פנים. ונודע דבכל מקום שנבחנים הז״ת שהמה חסרי ג״ר, מ״מ יש להם בחי׳ ג״ר בהכרח, אלא שהמה מלובשים בספירה העליונה מהז״ת, דהיינו בספי׳ חסד שלהם, ע״ד שאומר הרב בספירות דבריאה, אשר אין שם אלא ז׳ ספירות תחתונות, שנקרא ז׳ היכלות, והיכל העליון שבהם שהוא היכל החסד, כולל ג״ר שלהם, כמ"ש בע"ח שער מ"ו פרק ג׳ ובכ״מ ע״ש.
ועד״ז כאן, מאחר שלא נתקנו כאן מג״ר וד״ר דחו״ב דב״ן זולת הכתרים לבד, וחו״ב דחכמה דב״ן וחב״ח דבינה דב״ן לא נתקנו, ע"כ אין בהם אלא אורות דגופא שלהם שמזמן הנקודים, אשר גופא דאבא ה״ס חג״ת דנקודים, וע״כ הספירה העליונה שהוא בחי׳ חסד דנקודים כולל ג״ר, כלומר חו״ב דחכמה דב״ן, וכן חב״ח דבינה, שה״ס ישסו״ת דנקודים, אשר גופו ה״ס ד׳ מלכי נהי״מ דנקודים, נמצא ג״כ חב״ח אלו מלובשים בספירה העליונה של הגוף שלו, דהיינו בספירת נצח.
והנה נתבאר לך, שכל זמן שאין בג״ר אלא אור דאחורים, נבחנים לבחי׳ ז״ת, וספי׳ העליונה דז״ת אלו כוללת הג״ר. והוא הטעם, אשר אור דג״ר דחכמה דב״ן מלובש בחסד, ואור דד״ר דבינה בנצח. אמנם הכתרים שבהם שעל פי סימן בד״ד הא׳ נמצאים מתוקנים פב״פ שאז או״א וישסו״ת חוזרים לפרצוף אחד בקומה אחת, אז יש להם ג״ר ממש ובסדר ימין ושמאל, כאמור.
וזה אמרו, שבסימן אא״ג, שגם האורות דכתרים דחו״ב לא נתקנו, נמצא ע״כ אפי׳ כתר דחכמה דב״ן בחסד דעתיק. וכן גם הכתר דבינה דב״ן בנצח דעתיק, ואצ״ל יתר הבחי׳ דג״ר וד״ר דחו״ב דב״ן, והיינו בב׳ גרעונות: הא׳ שהם פרודות זה למטה מזה, והב׳ שהמה חסרי ראש, והג״ר דכל אחד נמצא בספירה העליונה של הגוף המיוחס לו, דהיינו חסד לחכמה ונצח לבינה כמבואר.
ותדע, דאע״פ שאומר הרב רק בכתרים דחו״ב דב״ן שעומדים בחסד ונצח, מ״מ הוא הדין בחו״ב דחכמה וחב״ח דבינה, כי כל שכן הוא. וכן מבואר להדיא במבו״ש שער ג׳ ח״א פרק רביעי ע״ש, וזכור כל הנ״ל היטב לכל מילה ומלה מהענף הזה, כי אי אפשר להכפיל את האריכות הזו.