פ) הספק הב׳ הוא סי׳ בד״ד. פירוש, כי אולי לא הוצרך שיעלו למעלה, רק הפנים של הכלים דב׳ הכתרים דחו״ב דב״ן. והסימן בד״ד. פי׳, ב' מקיפים, ד' פנימיים: א׳ דמ״ה וא' דב״ן, וב׳ או״פ דב׳ כתרים דחו״ב דב״ן, וד' כלים: ב' דמ״ה ודב״ן, וב' בחי' הפנים של הכלים דב' כתרים דחו״ב הנ״ל.
פ) סימן בד״ד פי' כי אולי לא הוצרך שיעלו למעלה רק הפנים של הכלים דב' כתרים דחו״ב דב״ן: ודע, כי כאן שינה לשונו וקורא את הכלים שמבחי׳ אוכ״ל מספר״ת בשם כלים דפנים, ע״ד שמכנה אותם כן לעיל בדף שפ״א ד״ה והנה ע״ש. והוא מטעם שמובא לקמן, שהכלים דבדק חיה מתחברים כאן אליהם לפרצוף אחד ראש וגוף בהמצאם בז״ת דעתיק. וכבר נתבאר בפמ״א לעיל דף תשל״א ד״ה אמנם, אשר בשעה שהכלים דבדק חיה מתחברים לכלים דאוכל מספרת לפרצוף אחד, אז חוזרים הכלים דאוכל מספרת לבחי׳ כלים דפנים, ובדק חיה מכונים אז כלים דאחוריים, עש"ה. והספק כאן, אולי אין צורך שיעלו גם בדק חיה, כי יוכלו להשלימם גם בהיותם בז״ת.
ולפיכך יש כאן, ב׳ מקיפין, ד׳ פנימיים, וד׳ כלים, דהיינו: ב׳ המקיפין דמ״ה וב״ן. וד׳ פנימיים, היינו: פנימי דמ״ה, ופנימי דב"ן, ופנימי דכתר חכמה, ופנימי דכתר בינה. וד׳ כלים, היינו: כלי דה״ר דכתר ב״ן, וכלי דכח״ב דכתר מ״ה, וכלי דפנים דכתר חכמה, וכלי דפנים דכתר בינה. ופנימי דב״ן א״צ כלל לכלים דכתרי חו״ב.