ע) הבחי׳ הב' יש בה ג' ספיקות, והוא, אם נאמר שבאו או"פ ואו"מ שניהן דב״ן ג״כ, ואלו הן ג' ספיקות: א', אם נאמר שיש ב' אורות מקיפים, א' דמ״ה, וא' דב״ן. וב' או"פ דמ״ה וא' דב״ן. וכפ״ז אינו צריך שיעלו האורות של ב' כתרים דחו"ב דב״ן, שהרי האורות פנימים הם כ״כ רבים כמו המקיפים, אמנם בחי' כלים הוא שצריך שיעלו. והטעם, לפי שאין כח בכלי דמ״ה לקבל או״פ דס״ג, כי אם יהיה כל אור ואור בכלי שלו ניחא, אבל עתה הכלי דמ״ה מקבל אור דמ״ה ואור דב״ן, וכן הכלי דב״ן מקבל שניהן ואין יכולת בכלי של מ"ה לקבל או״פ של ב״ן שהוא ס"ג. ולכך צריך שיתגדל הכלי זה, ע״י הכלים של כתרים של חו״ב דב״ן, וא״כ צריך שכל בחי׳ כלים דפנים ואחור יעלו למעלה, אבל האורות שלהם ישארו למטה בגופא דעתיק, כי אין צורך בהם לעלות שם בראשו, כנ״ל. והוא סי' בב״ו. פירוש, ב' אורות מקיפים, וב' פנימים, וו' כלים שהם: כלים דב״ן, ודמ״ה, וב' פנים, וב' אחורים דב׳ כלים דב' כתרים דחו״ב דב״ן.
ע) וכפ״ז אינו צריך שיעלו האורות של ב׳ כתרים דחו״ב דב״ן וכו': כלומר, מאחר שאו״מ דב״ן מתחבר עם או״מ דמ״ה לפרצוף אחד למעלה מטבור דא״ק, כנ״ל, א״כ ודאי שה״ר דכתר ב״ן מתפשט עם המ״ה גם מטבור ולמטה דא״ק ולפנימית הראש דעתיק, כנ״ל דף תשכ״ג ד״ה הבחי׳ הב׳, ונמצא שיש כאן גם או״פ דב״ן. והוא ודאי שאינו יכול להתלבש בכלים דמ״ה, אלא לכלים דב״ן הוא צריך, וע״כ בהכרח שאו״פ דב״ן ההוא מתלבש בכלים דאחורים דכתרים דחו״ב דב״ן שישנם במקום הזה ומעולם לא ירדו, להיותם מבחי׳ אוכ"ל מספר״ת, כנ״ל.
וזה אמרו, וכפ״ז אינו צריך שיעלו האורות של ב' הכתרים דחו"ב דב״ן. והוא משום שאו״פ דכתר ב״ן התלבש בהם ולקח מקומם של אורות דכתרי חו״ב הללו. וזה הכלל, בכל מקום שיש אור היותר מעולה להתלבש בכלי, הוא דוחה מהכלי ההוא את אור הגרוע הימנו, ואפי׳ במקום שהגרוע יש לו יחס יותר קרוב אל הכלי, כנ״ל בסימן אא״ג.
אמנם בחי' כלים הוא שצריך שיעלו וכו': היינו כלים דאחוריים דכתרים דחו״ב שמבחי׳ אוכ״ל מספר״ת כנ״ל, שבהכרח הוא שנתעלו עתה, שמקודם היו מלובשים בהם רק אורות דאחוריים וגם מבחי׳ כתרים דחו״ב, ועתה התלבש בהם אור הפנים וגם בחי׳ אור הכתר ממש, שהיא התפשטות ה״ר דכתר ב״ן, כנ״ל. וזה אמרו שצריך שיעלו והבן היטב. ואל תטעה לפרש שהיה בהם ביטול ונפילה בכלים אלו בזמן השבירה אשר עתה חזרו ונתעלו, כי כבר נתבאר שהם מבחי׳ הכלים דאוכ״ל מספר״ת הקבועים בפרצוף שאינם מתבטלים, אלא כנ״ל. וע״כ בכל הספיקות האמורים כאן, אין אנו מסופקים רק באורות דפנים דכתרים דחו״ב, וכן בכלים דפנים שלהם שמבחי׳ בדק חיה, להיותם מבחי׳ תוספת כנ״ל, משא״כ בכלים דאחורים דכתרים ההם ברור לנו שהמה בראש, כי לא נתבטלו ולא ירדו מג״ר דנקודים מעולם, כמ״ש לעיל דף תשל"א ד״ה ובזה עש״ה.
סימן בב"ו פי' ב' או"מ וב' פנימים וו' כלים וכו': ונמצא כאן, שאו״מ דמ״ה התחבר עם או״מ דב״ן לפרצוף אחד ממש כמו בשאר פרצופי אצילות. ומתחילים ממצח דראש א׳ דב״ן דא״ק עד פי הטבור דא״ק, וע״כ יכלה ה״ר דכתר ב״ן להתפשט ג״כ למטה מטבור יחד עם המ״ה ולהיות לאו״פ לג״ר דעתיק. וא״כ יש בג״ר דעתיק ב׳ או״פ: א׳ דמ״ה וב׳ דב״ן. גם יש שם ששה כלים: א׳, כלי דה״ר דכתר ב״ן. ב׳, כלי דאחוריים דכתר חכמה דב״ן. ג׳, כלי דאחורים דכתר בינה דב״ן. וכל ג׳ הכלים הללו כבר ידעת שהמה נשארים שם בקביעות בג״ר דנקודים, שלא שלטבהם שום פגם וביטול להיותם מבחי׳ אוכ״ל מספר״ת. הד׳, כלי דפנים דכתר חכמה דב"ן. הה', כלי דפנים דכתר בינה דב״ן.
והנה ב׳ הכלים דפנים הללו הם מבדק חיה, שבהם היה ביטול בזמן השבירה, מפני שאינם מהכלים הקבועים בפרצוף כנ״ל. ונמצא שהמה נתבררו עתה ועלו מכח המ״ה שנתחבר עם הב״ן גם למעלה מטבור, שע״י כן נתפשטה ה״ר דכתר ב"ן לאו״פ בכח״ב דעתיק כנ״ל. ונמצא שיש כאן ג׳ אורות חדשים כח״ב מהב״ן, בסוד או״פ דכתר ב״ן ההוא, וע״כ צריכים האורות דחו״ב דאו״פ זה לכל בחי׳ הכלים דכתרי חו״ב דנקודים ואפי׳ לכלים דפנים ג״כ, וע״כ נתבררו עתה הכלים הללו מהביטול והפגם ועלו לחו"ב דאו״פ דכתר ב״ן כאמור, והבן היטב. והכלי הששי הוא כלי חדש דכח״ב דמ״ה כנ״ל דף תשל״ג ד״ה סימן בג״ד עש״ה.