ו) הרי ביארנו בחי׳ עתיק שיש לו כל הכתר דמ״ה וממנו סוד הדכורא, וגם לקח ה״ד דכתר דב״ן, וג״ר דחכמה דס״ג, וד״ר דבינה דס״ג, ומאלו ג׳ בחי׳ של ס״ג נעשים נוקבא דעתיק. וא״א לקח חכמה ממ״ה כולו, וה״ת דכתר דב״ן, כי ה״ר דב״ן לקח עתיק. ואבא הוא חכמה דאצילות, ולוקח משם מ״ה חצי בינה שהם תגין, ומשם ב״ן לוקח ז״ת של חכמה דב״ן, כי הג״ר לקחם עתיק כנ״ל. ואמא היא בינה שבאצילות, ולוקחת משם מ״ה חצי בינה שהם תגין, ומשם ב״ן לוקחת ו״ת של בינה דב״ן, כי ד״ר לקחם עתיק. וזו״ן לקחו אותיות משם מ״ה שהם הז״ת דמ״ה, ומשם ב״ן לקחו ז״ת שבו, חוץ מן הכתרים של אלו הז״ת דב״ן, שגם הם לוקחם עתיק לעצמן.