ה) וא״ת והלא בשם מ״ה לא נעשה רק הדכורין שבאצילות, ובחי׳ הנוקבא נעשה משם ב״ן, ואיך נקרא אדם. והענין הוא, כמ״ש כי שם מ״ה בצאתו היה מברר משם ב״ן ומחברו אליו ונתקן עמו, ונמצא כי אז היה אור הנוקבא טפל אליו, והיה יונק ממנו כדמיון הבן עם הבת. שהכל נקרא ע״ש הבן, והוא יורש הכל, ואינו נותן לבת אלא מה שיוטב בעיניו כרצונו, וא״כ נמצא כי הבת טפלה וכלולה בבן, ולכן שם ב״ן שהיא הבת, נוקבא וטפלה לשם מ״ה שהוא הבן הזכר, והיא כלולה בו, כי שם מ״ה הוא המבררו עמו, והוא נתקן ע״י המ״ה.