ד) וכמו שהז׳ אורות היו בבחי׳ עיבור וג' כלילין בג׳ ונקודה מלכות היתה שביעית אליהם בסוד פסיעה לבר כמ״ש למטה בע"ה, גם הכלים היה באופן זה ג׳ כלילן בג׳ והמלכות עמהן.
ד-ה) ג׳ כלולים בג׳ והמלכות עמהם והיה באופן זה וכו': ובשער אנ״ך בעץ חיים, כתב הרב, אשר ג' בחי׳ יש בענין המ"ן שהם: אורות, ניצוצין, כלים, אשר האורות עולים למ״ן ביסוד דאו"א עילאין, והכלים עולים למ"ן ביסוד דישסו״ת, והניצוצין עולים למ״ן במקום החתך שבין או״א עילאין לישסו״ת, עש״ה.
וזהו דבריו שבכאן, אשר ז׳ האורות עלו לג"ר דנקודים דהיינו ליסוד דאו״א עילאין, שה״ס ג"ר, כנודע. וז' הכלים עלו לנהי״מ דאצילות, שהוא כאן בערך היסוד דישסו״ת, כמ״ש לעיל, שראשם בחג״ת שכבר נסתלק משם ועלה לג״ר כנ״ל, וגופם במקום נהי״מ, ע״ש. והניצוצין עלו למקום דחג״ת המפסיק בין האורות שהם ביסוד דאו״א עי׳ שבג״ר, ובין הכלים שהם ביסוד דישסו״ת שהם בנהי״מ, והבן. ויתבאר עוד במקומם.