א) והנה כאשר עלה ברצון המאציל להחיות את המתים, ולתקן את המלכים האלו הנשברים והנפולים בעולם הבריאה, גזר והעלה מ"ן מתתא לעילא. וע״י כך היה זווג עליון דחו״ב דא״ק פנימי, והוציא שם מ"ה החדש, ונתקנו המלכים.
א) גזר והעלה מ״ן מתתא לעילא וכו': גזר, פירושו חתך מלשון לגוזר ים סוף לגזרים. וענין זה הוא עמוק עמוק מי ימצאנו ואבארנו כפי הנחיצות כאן, כי בטרם שביה״כ לא היו הקלי׳ ניכרות כלל, היות שעדיין לא היה להם מציאות כלל לפי עצמם, אמנם באמת שורשם היה נכלל כבר בז״ת דנקודים, כי המה היו לסיבה לשבירת הכלים ההם, והיינו כדי שתתגלה צורת הקלי׳ לבחי׳ מציאות ושליטה לפי עצמם. וכיון שנגלו אז נגזרו ונחתכו מכללות הכלים דקדושה לענין נבדל ומזיק, בסוד ארץ גזירה. ואז נעשתה האפשרות להעלאת מ״ן לצורך אצילות מלך השמיני שה״ס היסוד, ואחר שנפרדה הערלה, התחיל התיקון של בריאת העולמות. וזה אמרו, גזר והעלה מ"ן. והבן היטב ועוד יתבאר זה בהרחבה בע״ה.