ב) וצריך שתדע, כי בעת שהתחיל בירור האצילות, אז עדיין לא הוברר הבריאה כלל וכעד"ז בשאר העולמות. וכן באצילות עצמו בעת שהוברר עתיק, עדיין כל מה שלמטה ממנו לא הוברר כלל. וכן כיוצא בזה בכל פרטי הפרטים, ואין להאריך.
ב) בעת שהתחיל בירור האצילות אז עדיין לא הוברר הבריאה כלל וכו' בעת שהוברר עתיק וכו': זה כלל גדול ועיקרי, אשר אין שום מדרגה מתוקנת זולת בעליונה הסמוכה לה והגבוה ממנה רק במדרגה אחת לבד. וזה חוק מחוייב מצד השתלשלות ה״פ א״ק, שתמצא שם שכל תחתון הוא בחי׳ התפשטות פה של ראש דעליון, שמסבת ההזדככות הנוהגת בכל גוף, עלו ע״ס דכל גוף לבחי׳ מסך שבמלכות דראש שלו ונעשה שם זווג חדש, ואז יצא פרצוף חדש ברת״ס מזווג ההוא, כמ"ש בענף ט' עש"ה.
והנך מוצא שענין עליית מ״ן היה מגופא דכל פרצוף לבחי׳ ג״ר של עצמו, ומשם נאצל ונתתקן התחתון הסמוך לו במדרגה, שע״ב נתקן בפה דגולגלתא וס״ג בפה דע״ב וכו', ומזה נמשך בכלהו התחתונים, שאי אפשר לשום מדרגה שתהי׳ נבררת, רק בעליון הסמוך לה שהוא שורשה אבל לא בעלי עליון. ולפיכך מובן מעצמו, שבטרם שהוברר עתיק כולו אין שום מציאות שיתברר באפס מה מא״א שהוא התחתון שלו, משום שהעליון של עתיק אינו יכול לבררו ולתקנו רק העתיק לבד, וא״כ בהכרח שיתוקן מתחילה פרצוף עתיק על היכנו, ואז הרי עתיק מברר לא״א. וכמוהו ג״כ בטרם שנתקן א״א אין שום בירור כל שהוא לאו״א להיותם בחי׳ תחתון לא״א, וא״כ אין עתיק ראוי שיברר אותם להיותו עלי עליון מהם, וע״כ בהכרח שיתוקן מקודם פרצוף א״א על היכנו שאז הוא מברר לאו״א. ועד״ז כל עליון ביחס תחתון, מראש האצילות עד סוף העשיה.