ח) ואח״כ היה בירור ב׳, שכאשר הוברר הבחי׳ של א״א אשר היתה שם, ויצאו משם ועלו ונתבררו במחשבה דא״א כנזכר, אז הבחי׳ הזאת דבינה שבתוך המלכות הובררה ועלתה במקומה למעלה, וכאשר נתקנו או"א אז הובררה ג״כ בחי' זו״ן, ויצאו משם ועלו בסוד מ״ן אל הבינה.
ח) ואח״כ היה בירור ב' שכאשר הוברר הבחי׳ של א״א אשר היתה שם ויצאו משם וכו': יש כאן השמטת הדפוס וצ״ל: היתה שם אז הובררו ג״כ בחי׳ או״א ויצאו משם וכו׳, והיינו ע״ד שכתב לקמן בתיקון או״א וז״ל, וכאשר נתקנו או״א אז הובררה ג״כ בחי' זו"נ ויצאו משם וכו׳ כי הבירור גורם היציאה לחוץ.
והענין בקיצור נמרץ, כי נתבאר לקמן בענף ל״ח, שמתחילה נתבררו ה״פ אצילות בסוד סליק ברעותי׳ כלומר מצד המאציל עצמו, ובזה נתבררו א״א ואו״א בשלימות רת״ס, אמנם זו״ן נתקנו רק אב״א, כלומר בחוסר ג״ר. וג״ר דזו״ן אין תיקונם זולת ע״י האדם התחתון עש״ה. פי׳, כי קוטב התיקון מצד המאציל תבין מהמתבאר בפמ״א דף תי״א ד"ה ולכן ודף תס״ב ד״ה וטעם בסוד רישא גזעא שבילא, שהם ג׳ בחי׳ של חו״ג: א׳, ה״ס קיבוצם בראש, ב׳, התפשטותם בחו״ב עצמם. ג׳, התכללותם ביסוד עש״ה. ותדע, שתיקון א״א הוא בסוד קיבוץ דה״ח וה״ג שבראש הקודמים וחשובים הרבה מאור החכמה שבחו״ב, וע״כ נק׳ א״א דעת עליון דכללות ה״פ אצילות וה״ס רישא. ותיקון או״א ה״ס התפשטות ה״ח וה״ג שבחו״ב עצמם, שנבחנים לבחי׳ אור החכמה ועצמות בסוד גזעא, וע״כ יש בהם אור דג"ר. משא״כ תיקון זו״ן ה״ס התכללות ה״ח וה״ג שביסוד בסוד שבילא, שאינו נבחן לאור החכמה רק לאור דחו״ג לבד, וע״כ נמצא זו״ן בחוסר ג״ר, עש״ה ותבין.
והנה אותם המוחין שבמלכים בזמן היותם בבי״ע היו מעורבים זב״ז, וכן עלו למ"ן לע״ב ס״ג דא״ק בהיותם בעירוב, ובאור הזווג הנעשה עליהם הולכים ונבררים, שמתחילה נברר סוד רישא, דהיינו דעת עליון שה״ס קיבוץ דה״ח וה״ג שבראש, שז״ס תיקון פרצוף א״א כנ״ל. ויחד עם תיקונו הובררו ונדחו בחי׳ או״א לחוץ מא״א, כלומר שנבררו שהמה מבחי׳ התפשטות חו״ג דחו״ב ולאפוקי מדעת עליון, ואחר שהוכרו לבחי׳ חו״ב אז חוזרים ועולים למ״ן לא״א, שאז נמשך ומתפשט להם ה״ח וה״ג המיוחסים להם, שבזה מתתקנים או״א בסוד אור העצמות, כנ״ל.
וזה אמרו שכאשר הוברר הבחי׳ של א״א אז הובררו ג״כ בחי׳ או״א ויצאו משם. דהיינו כנ״ל, כי הוכרו שאינם מבחי׳ דעת עליון וע״כ אומר ויצאו משם, ועלו ונתבררו במחשבה דא״א, כלומר לסוד הזווג, שבזה מתפשטים אליהם החו״ג מדעת העליון ומתהפך בהם לאור החכמה ממש. ועד״ז תבין יציאת זו״ן מאו״א ועלייתם למחשבה דאו״א בסוד מ״ן. אמנם החו״ג המתפשטים לזו״ן אינם נבחנים רק לחו״ג וחסרים מאור העצמות כנ״ל, שלזה צריכים למע״ט של האדם שממשיכים לו הג״ר גם לג׳ בחי׳ של ג״ר הנק׳: ג״ר דנשמה, ג״ר דחיה, ג״ר דיחידה.